ארכיון הקטגוריה: ביקורת חודשית

ההפצה הכי מגניבה – qubes os

החלטתי לשחק קצת עם הפצות, ומצאתי את ההפצה QUBES OS. האתר בית שלה הוא כאן: https://www.qubes-os.org/ . היא מיועדת בעיקר לאוהבי פרטיות… אבל יש בה מלא טריקים ממש מגניבים.

המערכת בגדול יש לה קונצפט של qubes – הם בעצם מערכות הפעלה (לא רק לינוקס) שהן כולן virtualized ולכן הן מנותקות אחת מהשנייה. בכל qube יש הפצה שלמה כך שנוצרת הפרדה מלאה בין פרופיל של עבודה ופרופיל פרטי (למשל ככה אני עובד בה). יש בה גם qubes שנמחקים מיידית – אתה פותח דפדפן, ומסוף… וברגע שאתה סוגר – פוף – הכל נעלם.

המערכת בגדול היא Fedora/RedHat (הם קוראים לזה כאן dom0) שמעליה עשו מלא תפירות כדי שכל ה-Guests יעבדו בצורה שקופה (הרב המוחלט של הדברים הוא גרפי לגמרי כאן, וזה מדהים!). הסביבת עבודה היא XFCE אבל יש אפשרות להתקין גם KDE שם… אבל, בכל אחד מה־qubes אפשר להתקין את כל התוכנות שאתם רוצים. נו, virtualized environments FTW. הכל מבודד אחד מהשני!

הדברים המגניבים

  1. כשמחברים התקן – יש חלון שמציג מה התחבר. כמו ב־Windows… זה היה חסר לי האמת.
  2. כל qube הוא מנותק מהחומרה לגמרי. ואז צריך לעשות pass trough כדי לקבל גישה אליהם (למשל אני צריך USB serial להעביר לפרופיל עובדה כדי לצרוב חמורה, או להעביר את המצלמה אל הדפדפן וכו’).
  3. חלונות של כל qube יש להם מסגרת בצבע שונה, צהוב, ירוק, כחול וכו’. מאוד עוזר להבין מה שייך לאן.
  4. dom0 אין לו גישה לרשת בכלל! ככה שאם יש בעייה – המחשב ימשיך לעבוד. שהוירוסים יהרסו מכונות מדומות ולא את המערכת הראשית. גאוני.
  5. בגלל הקטע של ריבוי מערכות הפעלה – לבדוק הפצה חדשה זה … פשוט מיידי. ב־qube הפרטי יש לי Debian ובעבודה Redhat/Fedora (אני אפילו לא יודע, ולא מעניין… זה פשוט עובד!)
  6. ה־clibpboard הוא… מעניין. אתה מעתיק משהו, וזה מגיע אל dom0. ואז אתה יכול לדביק אותו אל qube מסויים והוא נמחק מ־dom0, בתוך אותו qube אתה יכול להדביק כרגיל, כמה פעמים שתרצה. (זה קצת מתסכל כי אתה צריך להדביק קודם כל אל המכונה, ואז ללחוץ שוב על קיצור מקשים שוב כדי להדביק בתוכנה). אבל – הם פתרו את הבעייה הזאת בין מכונות ויאטואלית!
  7. המערכת קבצים פה מבוססת volumes ולא מחיצות כמו שיש בעולם ה־PC . זה אומר שאם ב־qube הפרטי נגמר לי המקום (כברירת מחדל הם מקצים כמה ג’יגות בודדות לכל מערכת), תוך כדי ריצה אפשר להדגיל את ה־rootfs של המערכת. לא מצריך reboot של ה־guest/qube.
  8. בכל מקום אין ססמאות root. אין בזה צורך. המחשב יש לו ססמה כשהוא עולה (הצפנה של דיסק) ואז ססמה של משתמש. הקשת ססמת sudo עבור container פשוט מיותר.
  9. כברירת מחדל המחשב משתמש ב־XFCE וב־xscreensaver. וזה אומר שכשאני פותח אותו מיידית אני רואה את מסך הנעילה (במקום שנייה ב־GNome או KDE). כמו כן – אני מזכיר שהיו בעיות בנועלי מסך בשנים האחרונות: https://www.jwz.org/xscreensaver/toolkits.html

הבעיות

  1. הממשק של dom0 הוא XCFE, בעבר השתמשו ב־KDE אבל החליטו לעבור. אני צריך קודם כל להבין איך משתמש ב־KDE כאן (או גנום האמת, אני משתמש בה המון) – ואז להבין למה הייתה החלטה לעבור מזה.
  2. התמיכה במקלדת שהיא לא אנגלית בכל qube … בעייה. אין להם אפשרות לעבור את המקלדת של dom0 אל ה־qube.
    https://github.com/QubesOS/qubes-issues/issues/1396
  3. צריך להודות באמת…dom0 הוא מימי הביניים. ההפצה שיושבת על הברזלים עצמם, היא קצת ישנה…(Fedora 25) ואצלי היא עשתה “אופס” והייתי צריך להפעיל מחדש כדי לקבל רשת.
  4. לא יצא לי למדוד… אבל צריכת הזכרון והסוללה (!) יותר גבוהות מהפצה פשוטה.
  5. הפעלה של תוכניות בתוך qube חדש, לוקחת כמה שניות. אחרי שה־qube עלה זה מתנהג טוב.
  6. אין אפשרות להפעיל ווידאו במסך מלא. יש חוק בל יעבר במערכת הזאת, שאין חלון שתופס את כל המסך. זאת הסיבה שבגללה אי אפשר לצפות בווידאו בצורה נורמאלית במערכת הזאת. (וזאת הסיבה שמחקתי בסופו של דבר).

לסיכום: אני לא חשבתי שאפשר לעשות משהו שונה בהפצת לינוקס. ו-QubesOS תפסה אותי בהפתעה מוחלטת. יש לי כבוד רב לאנשים שעשו את העבודה הנפלאה הזאת. וכן, בכוונה התעלמתי לגמרי מהבטי האבטחה שיש להפצה הזאת, אותם אפשר לקרא בכל מקום אחר. אני בכוונה הסתכלתי על ההפצה הזאת כהפצה יום יומית. אם הייתי צריך לסכם במילה אחת, זאת הייתה: 👏👏👏👏.

תוספת: למי ששואל… זאת הדרך היחידה שמצאתי ללכוד את המסך. וזאת תהיה בעייה למי שעושה שיחות ווידאו שבהם הוא משתף את כל המסך. עוד נקודה לרעת ההפצה הזאת.

Share Button

ספריית ממשק לשולחן עבודה – nana pro

אני די מאסתי ב־Qt. הספרייה פותרת את כל הבעיות של שנת 2003 (ספרית STL חסרה וספריות רשת לא קיימת – למשל). ולא פותרת את הבעיות של שנות 2020 – איך אני משתמש מנהל חבילות כדי לקבל את הספרייה (לא נכון – כבר מתחיל להיפתר – גרסה 6 מתחילה לתמוך ב־cmake/conan). הפסרייה עושה פורק לחלק גדול מהדברים שב־standard c++ library – אני מבין את הצורך ההיסטוריה בפתרונות האלו – אבל כרגע אין בהם צורך. כמו כן – הספרייה מספיק גדולה וכדי להתחיל לחפש אלטרנטיבה. אז אני מחפש וכרגע אני בודק את nana-pro.

זאת ספרייה די וותיקה, והמטרה שלה היא רק לעשות ממשק משתמש – ולא להתעסק בבעיות רשת, או להמציא container חדש או string מחדש. היא משתמשת ב־C++‎17. אז אני בדקתי אותה.

הדברים הטובים:

  • הקוד אין לו תלויות נוספות (למעט libpng/libjpeg והם אופציונאלים).
  • יש דוגמאות באתר.
  • הקוד משתמש ב־cmake כדי להיבנות, אז קל להוסיף אותו בתור תת ספרייה בפרוייקט שלך.
  • אני הצלחתי להשתמש ב־FetchContent_Declare כדי למשוך את הקוד – פחות אידיאלי אבל שמיש (מתקמפל בלינוקס וחלונות). בעזרת conan הצלחתי להשתמש ב־libpng בלינוקס. היה קצת מלחמות בחלונות – אז נטשתי את הרעיון. אבל לפי דעתי פתיר.
  • הצורך להשתמש ב־C++‎ רגיל ללא תוספות … זה מרענן. אם כי ב־std::filesystem יש חוסרים (ביחס למה שאני רגיל מ־Qt). אפשר לכתוב פונצקיות עזר ולקוות שבעתיד זה ייכנס לתקן.
  • הצלחתי לכתוב תוכנית מלאה – ללא מחלקות. הכל כתוב בתוך main file. וזה קונסצפט מעניין. הצורך לבנות מחלקות עבור על פעולה במקום להשתמש ב־std::function הוא … מיושן (כן, אני יודע איך המימוש של lambda הוא בקומפילר).
  • כתיבה אל הממשק עצמו אפשרית מתוך כל thread.
  • יש להם thread manager ממש מגניב. למשל – לשים callback שירוץ ב־thread הוא רק לעטוף את הפונקציה שלך בפונקציה אחרת. ככה ה־callback שלך לא יחסום את הלולאה הראשית. (זה החלק הכי אהוב עליי בספרייה הזאת).

הדברים הרעים:

  • כשאתה מוסיף widget אל טאב למשל – הטאב לא מקבל עליו אחריות. במקרה שלי – אני עשיתי משהו בתוך callback, וכאשר ה־callback הסתיים ה־widget שלי נעלם כי יצא מה־scope. בסוף הפתרון היה לשמור את ה־widget החדש במערך גלובאלי.
  • הפקד של tab control לא ממש חביב עליי. אני לא יכול לבקש “תגיד לי מי מציג את T” (הפקד עצמו הוא מבוסס תבנית, אני השתמשתי ב־std::string בתור הבסיס שלו). בסוף חיפשתי בכל הלשוניות הזמינות. O(n) … אבל n הוא קטן לכן סתם מסריח.
  • הצורה שבה הם מנהלים את ה־layout מאוד ייחודית. לא בטוח שאני מחבב אותה – כי אין אפשרות ליצור משהו ויזואלי (זה מרגיש כמו לכתוב HTML אבל בלי שמות תגיות). יש עורך גראפי – אבל לא ממש “עובד בשבילי”. קשה לתאר.
  • הפקד טקסט הוא… איטי בצורה חסרת שימוש. אם אני גולל עם הגלגלת של העכבר – אני רואה את הפקד מגיב אחרי חצי שנייה ועוד גולל.
  • אין מספיק קוד זמין ברשת ללמוד ממנו, ולכן לעשות דברים מורכבים זה לימוד איטי.
  • הקוד בחלקו הגדול כתוב ב־headers ומשתמש ב־templates בצורה כבדה – וזה מקשה מאוד על הבנה של הקוד, וכשיש לך בעיות קומפילציה… לך תבין מה הבעיה באמת.
  • התיעוד מפוזר. יש את הפרויקט הראשי, ויש עוד חלק מצוות הפיתוח שיש לו תיעוד משלו. אתה צריך לעבור בין השנייה.

לסיכום:

לטעמי אין לספרייה הזאת שימוש, אלא בפרויקט מאוד ספציפי. התצוגה היא מאוד איטית (שימו אובייקט חצי שקוף ברגע ופתאום התוכנה שאתם כותבים היא מאוד איטית). הפקדים בסיסים ואין באמת יכולת לעשות theming ספציפי. אין תמיכה ב־accesability (למשל הקראת טקסט עבור לקויי ראייה). ה־toolkit עצמו מאוד בסיסי (למשל אי אפשר לקבוע שלחלק מהכפתורים יהיו תמונות, או להצמיד לכפתור תפריט, או לשים כפתור בתוך toolbar).

אני שים את הקוד פה שכתבתי. אני כמעט בטוח שהקוד ייזנח. אני ממקבל pr אם מישהו רוצה.
https://github.com/elcuco/nana-ide

Share Button

ביי ביי WWW – ברוך הבא Gemini

לחלק מהאנשים נמאס מהווב, והחליטו לעשות לו ריבוט. כתבו פרוטוקול להעברת מידע חדש במקום HTTP (S) ותסדיר תצוגה חדש במקום HTML. הפרוייקט נקרא Gemini. הינה אתר הבית שלו בווב המיושנת: https://gemini.circumlunar.space/

יש שם הוראות התקנה לתוכנת “גלישה”, אני התקנתי משהו שהיה כתוב ב־go וזה נתן לי ממשק טקסטואלי. התקנה של שניות בודדת והתוכנה מגיבה מאוד מהר הפרוטוקול ממש.

הפרוייקט הזה מיותר ואין טעם להשקיע בו. הם מימשו מחדש את gopher (אני רק זכיתי לקרא עליו ולא השתמשתי בו אף פעם). הפרוייקט מנסה לפתור את בעיית העברת המידע וגם התצוגה. נניח, ואני לא בטוח בזה, ש־http לא מספיק טוב, אוקי. נניח שהפרוטוקול הטקטואלי שהם מציגים יותר טוב. שכבת התצוגה לטעמי מיותרת. יש פתרון יותר טוב בשטח שנקרא markdown שמספק את מה שהם רוצים.

פתרון יותר טוב לבעייה שהם מציגים הוא לגרום לדפדפנים להציג markdown בצורה native ואז לבנות אתרים שרק שולחים markdown. יש לנו שרתים טובים להעברת המידע, יש לנו עורכים טובים בשביל התוכן. אין טעם לעשות “עוד אחד”.

אין מה לראות – תמשיכו הלאה.

Share Button

המסע אל אנדרואיד – חודשיים עם /e/ – מה לא עובד – חלק 15

אני לא אוהב ביקורות של “הינה מכשיר, קיבלתי אותו לבדיקה היום”. אי אפשר ללמוד כלום מיום עבודה. אז הינה ביקורת אחרי חודשיים:

  • העורך החדש של וורדפרס ממש מעצבן. הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש על ידי זה שמציג לי עמוד לבן … מה הקטע? הרי גם ככה אתם מגבילים את איזור העריכה על “פיפס קטן באמצע המסך שלי”.. אז למה לא לשים שם את סרגילי העריכה שאני אדע מה לעשות? (לא קשור, אבל הייתי חייב להוציא מהמערכת)
  • ה־Launcher שמגיע כברירת מחדל הוא bliss. הוא פשוט מאוד, ומנסה להידמות לאפל. זה לא רע, אבל לא מצאתי בו דרך איך לשנות את הרקע. אז החלפתי אל Lawnchair. התקנתי את הגרסה מה־Google Play, כי הגרסה שב־F-Droid ישנה (אולי? זה לא ממש מובן לי).
  • אני תקוע עם שלוש חנויות שונות, וזה ממש מצב דפוק:
    • החנות ברירות המחדל של /e/ שנקראת “Apps”. היא טובה כי היא system application ולכן יכולה להתקין תוכנות בשקט (וגם לשדרג ברקע). אבל, התוכן שלה הוא נוצר ידנית על ידי הצוות ולכן לא הכל מוצג שם.
    • F-Droid, כי אני באמת סומך על החבר’ה האלו.
    • Aurora (מותקן מתוך FDroid), כדי להתקין דברים אחרים. מה גם, שבחנות המקורית אין תמיד את הגרסה האחרונה.
  • היומן המקורי שמותקן הוא fork של Etar, וזה בסדר. אבל, הוא לא כולל widget לשים בעמוד הראשי (אני משתמש בזה לדעת מה הלוז שלי להיום).
  • EBay, האפליקציה, מקריסה את microG ולכן לא שמישה כלל.
  • Out of milk לא רוצה להתחבר כלל לחשבון GMail שלי. בסוף הפעלתי עם חשבון חדש – עם המייל של /e/.
  • Netflix לא מצליחה לשדר אל ה־chromecast שיש לי בבית. אבל עובדת מצויין למעט זה (בניגוד למה שכתוב ברשת). התקנתי דרך Aurora Store.
  • התוכנה לניגון מוסיקה (Music שהיא פורק של eleven) אחרי פעם אחת של השמעת שיר, היא די נתקעת ולא משמיעה מוסיקה שוב. סוגר אותה בכוח ופותח – והיא עובדת שוב.
  • התוכנה לקבלת SMS היא פורק של QKSMS (זמינה ב־F-Droid וב־PlayStore). היא עובדת. אין תלונות.
  • יש דפדפן מובנה כאן. לא טרחתי איתו. המשכתי ישירות אל פיירפוקס. הוא עובד בצורה שקופה. מעיין שהוא מציג כברירת מחדל מנוע חיפוש שלהם – לא חקרתי מה זה).
  • בפוסט קודם כתבתי על יישומי GMail צד שלישי. בסוף עברתי חזרה אל Bluemail כי הוא מתחבר גם ליומנים של גוגל (רואים אותם דרך Etar שדיברתי עליו מקודם).
  • הפתעה נעימה (מאוד!) היא אפליקציית ניווט מובנית שנקראת Magic Earth. היא משתמשת באחורי הקלעים ב־OSM וזה המימוש הכי טוב שמצאתי למנוע הזה. היא זמינה לאפל (מוזר… מעכשיו זה זמין גם למחשבים!) וגם לאנדרואיד. התוכנה היא לא תוכנה חפשית, אבל למרות זאת אני ממליץ עליה.

לגולש ברוך שכתב פה הודעה בפוסט קודם:

אני לא יודע אם רק עכשיו התגובה שלך מוצגת באתר, אם כן, סליחה שלא אישרתי אותה. בכל מיקרה – כן, הכל עובד בצורה די שקופה. הודעות Whatsup לא תמיד מגיעות מיידית (לא הבנתי חוקיות, לפעמים זה באמת מגיע מיידית). אבל זה עובד לא רע למעט זה.

הבעייה שלי היא … המסביב. איך מגבים Whatsup. איך מוחקים/מאתרים מרחוק את המכשיר כשהוא נאבד. התמיכה ב־Chromecast היא חסרה לי. השלוש חנויות שאני נאלץ להתמודד איתן זה מעיק.

Share Button

המסע של אנדרואיד – הפצת אנדרואיד שונה – /e/ – חלק 14

כל מי שיחק עם הטלפון שלו מכיר את LineageOS. היא התחילה בשם CyanogenMOD על ידי משתמש ג’נטו לשעבר. הוא רצה לבנות מחדש את הסלולרי שלו – בדיוק כמו המחשב. אבל… אנדרואיד זה לא AOSP ולכן צריך להוסיף מלא תוספות של גוגל המוכרים אצלנו בתור gapps. וזה… מאוד קינייני והופך את הסלולרי למכונת מעקב של גוגל.

כשיש משהו סגור – תמיד יהיה מישהו שינסה לשכתב אותו בקוד פתוח, וזה מה ש-microG עשו. זה כמו wine אבל לאנדרואיד. יש דברים שלא עובדים אבל – הקוד קטן, צורך פחות זכרון וסוללה – ובנוסף – יש אפשרויות לשלוט בכמות המידע שנשלחת לגוגל ובגדול זה מונחה פרטיות. ההתקנה של זה יותר מסורבלת, כי צריך להוסיף טלאי ל-AOSP שיתמוך בזיוף של חתימות. יש כמה הפצות שתומכות בזה – אבל לא LineageOS. אני מניח שזה מבחינה פוליטית (לא לעצבן את גוגל) , אבל יש גם השלכות אמיתיות על אבטחה.

אני כבר כמה שנים מנסה להתקין רום כזה על המכשיר שלי, וכיום מצאתי הפצה חדשה של אנראויד בשם /e/ שכוללת אותו by-default (קישור למאמר וויקיפדיה שלהם כאן). היוצר של ההפצה הוא גאל דובאל (היוצר המקורי של מנדרייק -> מנדריבה). הוא רוצה להמשיך מה שעשה בדסקטופ – אל המכשירים הסלולרים. הוא מספק הפצה (פורק) של LineageOS והתקין עליו microG ועשה rebranding והטמעה של כמה תוכנות חופשיות אל תוך ההפצה. ההפצה היא מאוד opinionated אבל לדעתי היא עושה את זה בטוב טעם.

המכשיר בשימוש כמה שבועות, ולא ראיתי דברים רבים שחסרים. אבל יש… הינה רשימה:

  • שליחה של ווידאו אל Chromecast. לצערי, מכשירי הזרמה כאלו הפכו מצרך חשוב וגוגל דאגו שזה יהיה בכח בית (כל ממיר של יס או הוט כולל רכיב כזה). התוכנות רואות את הטלויזיה אבל לא מצליחות לשדר בפועל.
  • שימוש ב-Android Wear. יש לי שעון ישן שקניתי ביד2, ודווקא מרוצה (אני רוצה לכתוב על זה בעתיד). אבל גוגל חיברו את זה עמוק – עמוק. החיבור לא עובד כלל.
  • וואסטאפ… עובד מצויין. אבל, גיבויים הם מקומיים. הייתי שמח שהם יעלו אל NextCloud. עוד לא מצאתי איך להגדיר ספריית סנכרון שנייה.
  • קריאת ג’יימייל – האימייל הזה מחובר אח חצי עולם… אני לא אזרוק אותו לפח. כרגע משתמש ב-Spark שעובד לא רע. בדקתי גם את TypeApp או Bluemail (שתיהן אותה תוכנה, למרות שהשמות שונים). כל התוכנות הללו לא מצריכות חיבור של microg אל החשבון גוגל – זה טוב.
  • לא בדקתי את android auto, אבל בספק אם יעבוד כמו שצריך בצורה אנונימית. בארץ כבר מוכרים מכוניות עם תמיכה בזה – וזה ליגה.
  • בעייה עם יומנים – אם אני יוצר פגישה, אין לי אפשרות לשתף אותה מתוך ה-Nextcloud שלי. מצד שני – אם שולחים פגישה לג’ימייל שלי – אין לי מושג איך להציג את את אצלי, ללא חיבור אל microg. (וזה מה שבסופו של דבר ישבור אותי ו אני כחבר את המכשיר לחשבון גוגל שלי).

נכון לעכשיו – מבחינתי, המכשיר נשאר עם ה־ROM הזה, אבל אני חייב להודות, שהוא פשרה לעומת מכשיר שמריץ את התוכנה המלאה של אנדרואיד. אני אנסה להפעיל את החיבור למשתמש שלי בגוגל שם, להתקין תוכנות “מקוריות” ולנסות שוב. יש מלא דברים קטנים שבורים… אבל בתור משתמש קצה, אין לי בעייה לוותר עליהם. מזכיר לי הרצה של לינוקס באמצע שנות ה־2010, עם כמה יישומי wine. זה עובד, אבל עקום.

Share Button

המסע של אנדרואיד – המכשיר הכי גרוע Essential PH1 – חלק 13

בשנת 2017 אנדי רובין, מהיוצרים המקוריים של אנדרואיד, הוציא מכשיר שהיה אמור להיות להיט. מסך גדול, ללא מסגרת (הוא היה בין הראשונים, אם לא הראשון עם המגרעת), החלק האחורי שלי עשוי משיש לכן מאוד יפה והבטחה לעדכונים מהירים. בתיאוריה מרשים מאוד. Essential PH-1.

שלוש שנים מאוחר יותר מסתבר שהמצלמה די טובה (הצילומים שהיא מוציאה הם מדהימים) – אבל התוכנה המובנית היא די מעפנה ולמכשיר אין מספיק מגה-פיקסלים. יש הרבה זכרון פנימי, אבל אין חריץ sdcard. הגוף שלו מאוד שביר.

מבחינת חומרע – גם פה יש בעיות. המון בעיות קליטה (עוצמה נמוכה ב- 4G שגורמת לגלישה איטית), כבל הטענה שהחברה אמרה בעצמה שהוא לא ממש טוב (לי אישית 2 הפסיקו לעבוד וזרקתי לפח), המסך יש לו המון נגיעות פאנטום. הרבה אנשים מתלוננים על מסך שמתפרק (במיוחד במדינות חמות). אין לו שקע אוזניות והוא צריך את המתאמים היקירים יותר (כי אין לו DAC שם).

מה כן יש? עדכונים. באיכות טובה למדי ופעם בחודש. המכשיר שוחרר עם אנדרואיד 7, ביום ששוחררה 8 לפיקסלים המכשיר כבר הייתה לו גרסה (שעה לפני גוגל – על הפרינציפ) וכך גם אנדרואיד 9 וגם 10 (!). המצלמה הייתה בעייתית מאוד בגרסאות הראשונות של המכשיר – אבל בשנת 2018 המצלמה השתפרה פלאים.

לא הכל נוצץ – אנדרואיד 9 הכניסה זליגת זכרון (הפתרון – להפעיל את המכשיר פעם ביום או יומיים. באנדרואיד 10 – אנשים מתלוננים על צריכת סוללה מוגברת וגם על בעיות קליטה.

שיהיה ברור: אני לא מדבר על משהו תיאורתי. יש לי שני מכשירים כאלו בבית (שחור כמו של בטמן, ולבן). הבעייה הכי קשה אצלי – היא המסך מגע שלו. או שאני מקבל נגיעות מדומות, או שיש איזורים שבהם אין מגע כלל עד שאני מכבה את המסך ומדליק מחדש (למשל האיזור של האות “ש” – מה שגרם בהתחלה להרבה תקלדות). באחד המכשירים – בעת שניסיתי להחליף מגן זכוכית, הקילוף של הישן פשוט ניתק את המסך מהגוף. כמו כן – אחד המכשירים עם גרסה 9 – כי 10 מתחממת, מבזבזת סוללה.

זה מכשיר שאי אפשר להמצליץ עליו. מצד שני – הם ממש ממש זולים כרגע, והמפרט שלהם טוב גם כיום. המעבד והזכרון שלהם עומדים במה שמצופה ממכשיר כיום. חפשו ב-EBay. אני ממליץ על השחור – הוא יותר יפה מהלבן. ומי שקונה – שידע: יש פחות מ-200,000 מכשירים כאלו בעולם. זה כמעט פריט לאספנים.

עריכה: הפוסט הזה יושב אצלי הטיוטות כמה חודשים .. ומאז החברה נסגרהhttps://www.essential.com/blog/essential-update. היא שיחררה כמה שיותר קוד – אבל המכשיר פשוט פריט לאספנים. יש מלא רומים חלופיים וחלקם ממש טובים. ואני מתכנן לדבר על זה בקרוב, כי פה יש אתגר שלא חוויתי במכשיר אחר עד עכשיו.

Share Button

כרומבוק – מחשב מיותר – חלק 4 – דביאן

בפעם קודמת, הסברתי איך עברתי מ־ChromiumOS אל לינוקס נורמאלי וקיבלתי מחשב נורמאלי. בסופו של דבר, קיבלתי מחשב שהריץ אובונוטו 18.10. לפני כמה ימים היה עדכון (גרסה חדשה של אונובטו), ובמקום לעדכן את אובונטו, החלטתי לעשות משהו “אמיץ”: שידרגתי אל דביאן, במקום (מבלי לפרמט). מסתבר שזה אפשרי, ראיתי מישהו שידרג מדביאן אל אובונטו לפני כמה שנים. כעת, אני עושה את ההפך.

שלב ראשון:

מכבים את המקורות של אובונטו, ושמים את אלו של דביאן (שימו לב ל-# בתחילת שורה):

root@chrx:~# cat /etc/apt/sources.list
# deb http://security.ubuntu.com/ubuntu xenial-security main restricted universe multiverse
# deb-src http://security.ubuntu.com/ubuntu xenial-security main restricted universe multiverse
#deb http://mirror.isoc.org.il/pub/ubuntu/ cosmic main restricted universe multiverse
#deb http://mirror.isoc.org.il/pub/ubuntu/ cosmic-updates main restricted universe multiverse

deb http://mirror.isoc.org.il/pub/debian/ testing main contrib non-free

שלב שני -עדכון מקורות:

root@chrx:~# apt update --allow-insecure-repositories
root@chrx:~# apt install debian-keyring
root@chrx:~# apt update

הסבר: המאגרים של אובונטו ושל דביאן חתומים, אבל עם מפתחות שונים. המפתח נמצא בחבילה שכתובה לעיל, אבל כדי להתקין אותה, צריך לעדכן את המאגר, ו־apt לא יאפשר לקבל את המאגר, כי אין לנו את המפתח. הפתרון – נבקש מ־apt לעדכן מאגר, תוך התעלמות מחתימות. ואז, נתקין את החבילה שמכילה את המפתח ולבסוף אפשר לעדכן בצורה אמינה (תוך הסתמכות על מפתחות של דביאן).

שלב שלישי: שידרוג ראשוני

כגעת נתחיל משידרוג של apt ושל עוד חבילות בסיס:

root@chrx:~# apt install apt libc6 systemd

אני לא בטוח שהאחרון היה בו צורך, אבל ניחא. השידורג הזה עובד. ואז, הכיף מתחיל.

שלב רביעי: שידרוג מלא

root@chrx:~# apt distupgrade

פה, יש בעיות. זה יעבוד חלקית – אבל חלק מהחבילות לא יותקנו. למה? קבצים עברו מחבילה אל חבילה, וזה יוצר התנגשויות. הפתרון שלי – להתחיל בלהסיר את החבילות שיוצרות את שבירה, ואז לנסות לשדרג שוב. וזה עובד טיפה, וכשזה לא עובד – מנסים שוב עם aptitude. זאת תוכנה ישנה שמחליפה את apt/apt-get, מה שטוב בה – זה שהיא יודעת להתמודד טוב עם המצבים הללו, ולהסיר ולהתקין דברים במקום. זה בגדול עשה את העבודה. לאחר השידרוג, והתקנה של קרנל של דביאן, קיבלתי את זה:

root@chrx:~# echo "`dpkg -l | wc -l` / `dpkg -l | grep ubuntu | wc -l`"
1997 / 172

אני אנסה לתקן את זה לאט לאט, על ידי עדכון של המערכת, והסרה של החבילות הללו אם צריך. בגדול, המערכת עובד, אז אני מצפה שזה יסתדר לבד. כי, debian testing.

היו לי שתי בעיות:

הראשונה – משהו מה, כעת אני לא יכול להפעיל wayland אלא תקוע ב־xorg. מקווה שזה בגלל החבילות המעורבות.

השנייה – השמע. היה לי שמע לפני השידרוג, ואני רוצה אותו שוב. אבל זה – בפוסט הבא. כי זה ממש לא טריויאלי.

השלישית והאתגר הכי גדול (למעט הזמן – אין לי הרבה מקום פנוי במחשב הזה (פחות מג’יגה פנוי במחיצת שורש). אז היה צורך למחוק דברים (למשל ליברה אופיס) ולשדרג כמה דברים, ואז לעשות apt clean. לא טריויאלי, אבל עובד. עוד טריק, זה לשדרג חבילות בקבוצות, ובין לבין לעשות apt clean.

Share Button

כרומבוק – מחשב מיותר – חלק 3 – לינוקס, המשך.

לאחר כחצי שנה מהפוסט הקודם, ניסיתי יותר בכוח. לא וויתרתי. שידרגתי לאובונטו חדש, וסתם לכיף, הימרתי את גנום ב-KDE. המחשב עוד עובד. אם אני עושה בוא עם הקרנל הנכון – אני גם מקבל קול. מצב שינה עובד, הרשת האלחוטית עובדת, ה-HDMI עובד גם. מי שיש לך מחשב כרומבוק – אני ממליץ לו להמיר את המחשב ללינוקס. או לפחות לשמור על dual boot.

המחשב עובד, ויחסית… סביר. המון התעסקות אבל עובד. שוב – קשה להמליץ עליו, אבל הוא שימושי. הוא עדיין למכירה אם מישהו רוצה.

Share Button

כרומבוק – מחשב מיותר – חלק 2 – לינוקס

כמו שכתבתי בפוסט קודם, המחשב למעט גלישה חסר שימור. הדרך להשמיש אותו לעבוד אחרת – היא לעבור למצב מפתח. במצב הזה אנחנו מקבלים מסוף ובוא יש לנו root. אפשר להתקין ב־chroot מערכת לינוקס נורמאלית. אני אתעלם ממצב זה. במקום זה – אני אסביר איך מתקינים לינוקס מלא.

שלב ראשון – צריך להבין את המערכת הזאת. היא מגיעה עם firmware שמאפשרות לעשות boot אך ורק למערכת שחתומה על ידי גוגל. אז צריך להיפטר מהזה. יש בפועל שתי אפשרויות (1): או עושים patch שחלק מה־firmware או שמחליפים את כולה. החלפה מלאה תמנע הפעלת chromeos, ואילו הטלאה של תגרום לזה שבכל אתחול המחשב יזהו שהוא במצב מפתח ואז תשאל האם להפעיל מצב מוגן מחדש. הסבר מלא כאן.

אני החלטתי להמשיך עם הטלאה.

  1. העברת המחשב למצב מפתח. מכבים את המחשב, ולפני שלוצים מחדש על כפתור הדלקה לוחצים על מרשים escape + reload (המקש F3 או, הרביעי בשורה הראשונה). זה ימחק את כל הנתונים שעל הדיסק – ראה הוזהרת.
  2. המחשב יעשה אתחול יהיה מסך לבן שאומר שהמחשב במצב לא מוגן. אחרי 30 שניות הוא ייסגר, או אפשר ללחוץ control+d כדי לסגור מיידית.
  3. לאחר שהמחשב עלה, צריך לעשות login (אפילו בתור משתמש אורח). מפעילים מסוף, ואז לכתוב shell כדי לקבל מסוף מלא של לינוקס.
  4. כעת מפעילים בשורת הפקודה (מתוך התיעוד):
    cd; curl -LO
    https://mrchromebox.tech/firmware-util.sh && sudo bash firmware-util.sh
  5. כשיתקבל תפריט – יש לבחור 2 – BOOT_STUB  ובכך נשמור את האופציה להפעיל גם ChromeOS.
  6. המחשב יופעל. ראה סעיף 2.
  7. כעת צריך להתקין מערכת הפעלה חדשה. נעשה את זה בעזרת chrx. חוזרים על סעיף 3  ומקבלים מסוף.
  8. במקום כותבים (תיעוד מלא כאן):
    cd ; curl -Os https://chrx.org/go && sh go
  9. במסך הלבן – אם נלחץ control+D נקבל ChromeOS ואם נלחץ control+T נקבל את מערכת ההפעלה שהתקנו.

לגבי בחירת מערכת ההפעלה:

  1. ברירת המחדל היא GalliumOS. היא מערכת הפעלה מבוססת אובונטו, ו-XFCE. היא משופצת בצורה עזרת שכל החומרע נתמכת, כל המקישים עובדים. אבל היא לא התאימה לי. לדוגמה – היא לא יודעת להתמודד טוב עם חיבור אל טלויזיה (המסך החיצוני לא מתחבר כברירת מחדל, והקול לא עובר לשם). הדברים האלו פתירים, אבל לא בא לי להתעסק עם זה בשורת פקודה (צריך להגיד ל־pulse audio לשנות sync). בנוסף – הכפתור שמחפש יישומים (איפה שה־caps lock היה אמור להיות) לא עושה כלום.
  2. ניסיתי אובונטו. הוא ייפתור את בעיות השימושיות שהיו לי ב־GalliumOS. הבעייה כאן היא שלמשל כרטיס הקול לא משמיע לי כלום. הקיצורים של המקשים לא עובדים כולם בצורה טובה (חלק מהם עובדים כמקשי פונקציות – חלק לא).

לגבי GalliumOS. היא מצליחה להפעיל את החומרה בצורה מלאה. התוכנה לא התאימה לצריכים שלי. באונובטו שמותקן על ידי התסריט – כרטיס הרשת לא עובד, אז חזרתי אל GalliumOS ואז התקנתי גנום מעל זה… ואז גיליתי שמה שמותקן הוא מערכת הפעלה מלפני שנתיים… הסרתי את כל המאגרים של GalliumOS ועדכנתי אל המאגרים הרשמיים של אובונטו מאתר המקור…

apt dist-upgrade

וקיבלתי מערכת חדשה.

ו… שוב כרטיס הקול לא עובד. הוא עובד אך ורק עם הקרנל של GalliumOS. כמו כן… גיליתי שאם אני משאיר את ה-SDCard המערכת מנסה לעשות boot ממנו… ולא הצלחתי לשכנע את המערכת לעלות ישירות אל אובונטו. אז ה-ritual שלי בעת הפעלת המחשב: תלחץ control+l (כדי לא להעלות ChromeOS) ואז תבחר ב-2 (כדי שיעשה boot מהדיסק הפנימי) ואז ב-grub לבחור את הקרנל המתאים (את זה דווקא אני יודע לפתור).

בסופו של דבר, החלטתי שהמחשב הזה לא מתאים לי (כמו שכבר אמרו לי בתגובות לפוסט קודם). המחשב למכירה ביד2. לא אומר שהוא רע (המסך והרמקולים הם ברמה של לנובו טוב – וזה רע ללנובו האמת, אבל ממש טובים לשימוש יום יומי). המחשב הוא לא כזה רע, פשוט צריך להילחם איתו עוד טיפה כדי להפוך אותו לשמיש. הוא מאוד קל, ויש לו מלא חיבורים (hdmi, usb, שקע אוזניות). לא יצא לי לבדוק כמה המעבד שלו חזק (הוא לא חזק מדי), אבל לפיתוח קליל הוא יהיה די טוב, הסוללה שלו חזרה (מעל 10 שעות) והמסך שלו ממש חזק ומצופה כיסוי מאט (לא מבריק).

Share Button

כרומבוק – מחשב מיותר

קניתי כרומבוק. חשבתי שיהיה מגניב – בגדול. לא. זה רק מחשב שמריך כרום (הדפדפן) וזהו. המחשב הספציפי הזה אמור אמור להפעיל יישומים של אנדראוריד, אבל זה בתיאוריה. פרקטית – אין.

המחשב – למה שהוא מיועד – הוא מהיר. ממצב שהוא מכובה, עד שאפשר לגלוש הוא שניות בודדות. כמו שכרום עולה במחשב שולחני ממוצע. הם העיפו את מקשי הפונקציות – בומקומם יש מקשי מולטמדיה (וזה לא חסר לי בכלל). במקום ה־capslock יש מקש מפעיל את משגר ה”ישומים”. החלפת משתמשים במחשב מיידית (פחות מחצי שנייה).

מבחינת חומרה. המסך מאוד בהיר, לא בעל רזולוציה טובה למדי… אבל הצבעים יחסית לא רעים, הרמקולים לא רעים (אני משווה אותם למחשב ThinkPad – אבל יותר מבריק וחזק). הסוללה מחזיקה בין (לפי הדיווח של מערכת ההפעלה) בין 9-13 שעות. המקלדת סבירה מינוס, הלחיצה היא יותר טובה מאשר במחשב HP שהיה לי פעם, אבל לא בגודל אמיתי (נניח 75%). אין מסך מגע, וה-trackpad נוראי וקטן.

המערכת הפעלה… נוראית. זה רק דפדפן. מחשבים מעטים כוללים תמיכה ביישומי אנדרואיד (אם אתם קונים מחשב כזה – תוודאו טוב טוב שיש לכם תמיכה). העדכונים מגיעים תמיד מגוגל, וזה טוב – כי אז ייצרן קיקיוני לא משנה את מערכת ההפעלה. יש הגנות מכל מקום – המחשב מגיע ללא root ועם secure boot. אין אפשרות לעשות כלום למעט גלישה.

זה לא מחשב – זה דפדפן גדול. כן – אפשר להתקין עליו לינוקס – אבל זה לפוסט אחר.

Share Button