כרומבוק – מחשב מיותר – חלק 2 – לינוקס

כמו שכתבתי בפוסט קודם, המחשב למעט גלישה חסר שימור. הדרך להשמיש אותו לעבוד אחרת – היא לעבור למצב מפתח. במצב הזה אנחנו מקבלים מסוף ובוא יש לנו root. אפשר להתקין ב־chroot מערכת לינוקס נורמאלית. אני אתעלם ממצב זה. במקום זה – אני אסביר איך מתקינים לינוקס מלא.

שלב ראשון – צריך להבין את המערכת הזאת. היא מגיעה עם firmware שמאפשרות לעשות boot אך ורק למערכת שחתומה על ידי גוגל. אז צריך להיפטר מהזה. יש בפועל שתי אפשרויות (1): או עושים patch שחלק מה־firmware או שמחליפים את כולה. החלפה מלאה תמנע הפעלת chromeos, ואילו הטלאה של תגרום לזה שבכל אתחול המחשב יזהו שהוא במצב מפתח ואז תשאל האם להפעיל מצב מוגן מחדש. הסבר מלא כאן.

אני החלטתי להמשיך עם הטלאה.

  1. העברת המחשב למצב מפתח. מכבים את המחשב, ולפני שלוצים מחדש על כפתור הדלקה לוחצים על מרשים escape + reload (המקש F3 או, הרביעי בשורה הראשונה). זה ימחק את כל הנתונים שעל הדיסק – ראה הוזהרת.
  2. המחשב יעשה אתחול יהיה מסך לבן שאומר שהמחשב במצב לא מוגן. אחרי 30 שניות הוא ייסגר, או אפשר ללחוץ control+d כדי לסגור מיידית.
  3. לאחר שהמחשב עלה, צריך לעשות login (אפילו בתור משתמש אורח). מפעילים מסוף, ואז לכתוב shell כדי לקבל מסוף מלא של לינוקס.
  4. כעת מפעילים בשורת הפקודה (מתוך התיעוד):
    cd; curl -LO
    https://mrchromebox.tech/firmware-util.sh && sudo bash firmware-util.sh
  5. כשיתקבל תפריט – יש לבחור 2 – BOOT_STUB  ובכך נשמור את האופציה להפעיל גם ChromeOS.
  6. המחשב יופעל. ראה סעיף 2.
  7. כעת צריך להתקין מערכת הפעלה חדשה. נעשה את זה בעזרת chrx. חוזרים על סעיף 3  ומקבלים מסוף.
  8. במקום כותבים (תיעוד מלא כאן):
    cd ; curl -Os https://chrx.org/go && sh go
  9. במסך הלבן – אם נלחץ control+D נקבל ChromeOS ואם נלחץ control+T נקבל את מערכת ההפעלה שהתקנו.

לגבי בחירת מערכת ההפעלה:

  1. ברירת המחדל היא GalliumOS. היא מערכת הפעלה מבוססת אובונטו, ו-XFCE. היא משופצת בצורה עזרת שכל החומרע נתמכת, כל המקישים עובדים. אבל היא לא התאימה לי. לדוגמה – היא לא יודעת להתמודד טוב עם חיבור אל טלויזיה (המסך החיצוני לא מתחבר כברירת מחדל, והקול לא עובר לשם). הדברים האלו פתירים, אבל לא בא לי להתעסק עם זה בשורת פקודה (צריך להגיד ל־pulse audio לשנות sync). בנוסף – הכפתור שמחפש יישומים (איפה שה־caps lock היה אמור להיות) לא עושה כלום.
  2. ניסיתי אובונטו. הוא ייפתור את בעיות השימושיות שהיו לי ב־GalliumOS. הבעייה כאן היא שלמשל כרטיס הקול לא משמיע לי כלום. הקיצורים של המקשים לא עובדים כולם בצורה טובה (חלק מהם עובדים כמקשי פונקציות – חלק לא).

לגבי GalliumOS. היא מצליחה להפעיל את החומרה בצורה מלאה. התוכנה לא התאימה לצריכים שלי. באונובטו שמותקן על ידי התסריט – כרטיס הרשת לא עובד, אז חזרתי אל GalliumOS ואז התקנתי גנום מעל זה… ואז גיליתי שמה שמותקן הוא מערכת הפעלה מלפני שנתיים… הסרתי את כל המאגרים של GalliumOS ועדכנתי אל המאגרים הרשמיים של אובונטו מאתר המקור…

apt dist-upgrade

וקיבלתי מערכת חדשה.

ו… שוב כרטיס הקול לא עובד. הוא עובד אך ורק עם הקרנל של GalliumOS. כמו כן… גיליתי שאם אני משאיר את ה-SDCard המערכת מנסה לעשות boot ממנו… ולא הצלחתי לשכנע את המערכת לעלות ישירות אל אובונטו. אז ה-ritual שלי בעת הפעלת המחשב: תלחץ control+l (כדי לא להעלות ChromeOS) ואז תבחר ב-2 (כדי שיעשה boot מהדיסק הפנימי) ואז ב-grub לבחור את הקרנל המתאים (את זה דווקא אני יודע לפתור).

בסופו של דבר, החלטתי שהמחשב הזה לא מתאים לי (כמו שכבר אמרו לי בתגובות לפוסט קודם). המחשב למכירה ביד2. לא אומר שהוא רע (המסך והרמקולים הם ברמה של לנובו טוב – וזה רע ללנובו האמת, אבל ממש טובים לשימוש יום יומי). המחשב הוא לא כזה רע, פשוט צריך להילחם איתו עוד טיפה כדי להפוך אותו לשמיש. הוא מאוד קל, ויש לו מלא חיבורים (hdmi, usb, שקע אוזניות). לא יצא לי לבדוק כמה המעבד שלו חזק (הוא לא חזק מדי), אבל לפיתוח קליל הוא יהיה די טוב, הסוללה שלו חזרה (מעל 10 שעות) והמסך שלו ממש חזק ומצופה כיסוי מאט (לא מבריק).

Share Button

2 thoughts on “כרומבוק – מחשב מיותר – חלק 2 – לינוקס”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *