ניסיתי את יוניטי – לא התלהבתי

ניסיתי את יוניטי במשך שלושה חודשים. בסוף זרקתי את זה וחזרתי אל KDE 4. זה עובד, זה לא רע אבל מעצבן. כמה מהסיבות בגללן זרקתי את זה:

  1. החלונות הקופצים האלו שנתפחים כאשר אני לוחץ על alt, windows. הכפתור של ה-lences והכפתור של ה-unified menu. אני לוחץ על הדברים האלו ודברים לוקחים לי את הפוקוס. זה קורה יותר מדי פעמים זה מעצב, אי אפשר לבטל את הדברים האלו.
  2. ה-unified menu בעייתי. למשל, אני עובד עם שני מסכים. אם בכל מסך יש לי חלונות, אי אפשר לגשת לתפריט של החלון במסך השני. אני צריך ללחוץ על החלון ורק אחרי זה אני אקבל את התפריט שלו.
  3. שוב ה-unified menu: הוא משקף את החלון הפעיל ולא את הכי גבוה. מתי יש חלון שנמצא מעל ולא מקבל פוקוס? למשל כאשר מכניסים משהו אל ה-usb. אצלי הייתי צריך להכניס פעם בשעה usb disk ובו 4 מחיצות. זה אומר שאני מקבל 4 חלונות שנמצאים מעל העורך שלי ואין להם פוקוס.
  4. שוב ה-unified menu: כאשר יש חלון מוגדל – איך אני מעביר אותו אל desktop אחר? הפתרון שמצאתי היה להקטין אותו טיפה ואחרי זה אני מקבל את אפשות ללחוץ על ולקבל תפריט של ניהול חלונות ומשם להעביר אותו שולחן עבודה (קיצור דרך פשוט: control+shift+left/right).
  5. מה קורה כאשר יש לי שני חלונות של אותו יישום? למשל עורך שבו בחלון אחד אני עורך סקריפטים ושני יישומים, או שני מסופים. מעצבן לעבור ביניהם עם control+tab? פתרון – conrol+` (כן כן, טילדה).
  6. יש באג פתוח כרגע שמדי פעם gnome-משהו-משהו תופס 100% מעבד וה-num lock מתחיל להבהב.
  7. Eclipse נראה זוועה בערכת נושא הזאת. ה-toolips בצבע אחיד ובלתי קריאים כלל. אולי זה תלוי בזה שאני משתמש בערכה בהירה ולא הכהה שמגיעה כברירת מחדל.
  8.  gnome-terminal לוקח לעצמו את המקש F10 ומפריע לי לעבודה עם mc (לא ממש קשור נכון?) 

 אני חייב להודות שהניהול של מסכים מרובים מצוין. זה עובד בדיוק כמו שאני מצפה, ולא הייתה לי בעיה עם זה. קצת לפני השחרור היו בעיות, ה-panel היה תמיד במסך הראשי, אבל זה תוקן לפני השחרור.  כמו כן, זה שמוצג לי הזמן הזמין לסוללה בנייד – מצוין. אני מתגעגע לזה, ומקווה ש-KDE יחזירו את זה. מה שממש אהבתי זה שסביבת העבודה הזאת בעצם מכריחה אותך לעבוד ב”מסך מלא”, ואני מקווה שיתחילו לכתוב תוכנות יותר חכמות שיודעות לנצל את כל שטח המסך בצורה הגיונית.

מה שטיפה מבאס אותי אבל קל לפתור אלו תוכנות ברירת המחדל  – הן פשוט לא משהו. הנגן מוסיקה הכי טוב לפי דעתי הוא Clementine והוא לא מותקן. העורך gedit פשוט מדי. Nautilus לא מגיע לקרסוליים של Dolphin בניהול קבצים. פיירקוס נתקע לכמה שניות שם, ואילו כרום עובד מצויין.

אני חזרתי ל-KDE,  אני בהחלט מרגיש את חוסר הליטוש של KDE אבל אני מרגיש יותר נוח ככה ואני יכול לעבוד יותר בקלות.

Share Button

2 thoughts on “ניסיתי את יוניטי – לא התלהבתי”

  1. בKDE יש לך אפשרות לראות את זמן הסוללה שנשאר אם אתה לוחץ על האיקון, בצורה הזאת הוא ישנה את הזמן בהתאם לבהירות שתגדיר למסך.
    לא נתקלתי בבעיות עם מסכים מרובים ולא עם מקרנים, על איזה חוסר ליטוש אתה מדבר?

  2. ללא קשר ליוניטי, לגבי gnome-terminal, בטל את
    Edit | Keyboard Shortcuts | Enable menu shortcut key
    או לחלופין הסתר את ה-Menu bar (דרך View).

    לגבי gedit, הוא מוגדר בסיסי בברירת מחדל, ומוסיפים יכולות ע”י הפעלת התוספים השונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *