אני עובד בזמני הפנוי על כמה פרוייקטים קטנים ונחמד מאוד שיש לי שרת Subversion ברשת המקומית. גם אם אני ניגש אליו דרך file://localhost/myrepo. הבעייה מתחילה כאשר השרת מריץ גם לינוקס וגם חלונות, אני מנסה לגשת אליו מהמחשב הנייד שלי וחלק גדול מהזמן המשפחה שלי עושה boot לחלונות ואני מאבד את השרת svn שלי. כאשר עבדתי על המחשב ההוא, לא הייתה ממש בעייה: ה־repository ישב על מחיצת fat, שגם לינוקס וגם חלונות יכלו ליקרא ולכתוב אליה. ההבדל היחיד, הוא היצירה של ה־local check out: רק צריך להגיד לתוכנה מאיפה לקחת (d:\svn\project על חלונות, או /mnt/hda5/svn/project/ על לינוקס).

מה קורה כעת כאשר אני צריך לגשת למאגר הזה מרחוק? האם אני מנוע מלעבוד כאשר המשפחה שלי עובדת על לינוקס? או על חלונות? הפתרון שמצאתי הוא די דומה למה שהיה מקודם, לשתף את המאגר במחיצת fat ואז להפעיל בשתי המערכות הפעלה את svnserv תחת אותו נתיב. כעת המשיכה של הפרוייקט ממחשבים ברשת כעת הוא ככה: svn co svn://server/project.

אז איך זה נעשה?

הגדרות שרת בלינוקס

בלינוקס, זה די טריויאלי. אני השתמשתי ב־OpenSUSE אבל טריק דומה יהיה קביל בכל הפצה אחרת.

1. עורכים את /etc/sysconfig/svnserve ומוסיפים את הדגל

   --root /mnt/hda5/svn/project

2. כעת רק צריך להפעיל את השירות מחדש: service svnserve restart
3. זהו. השירות מוכן.

הגדרות שרת בחלונות

המטרה פה היא להגדיר את שרת בתור שירות תקני של חלונות, דבר שיעזור בהגדרות של החומת אש (הכל פתוח באופן אוטומטי עבורינו), וגם ההפעלה יותר פשוטה.

1. עוקבים לפי ההוראות כאן. השורת קוד הסופית שלי היא (כן שורת פקודה בחלונות):

   sc create svn binpath= "\"c:\program files\subversion\bin\svnserve.exe\" --service --root d:\svn\project" displayname= "Subversion Repository" depend= Tcpip

2. כעת הולכים אל המחשב שלי ובוחרים בנהל. נכנסים למנהל השירותים ונראה שם שירות חדש בשם Subversion Repository. צריך רק להגיד למחשב להפעיל אותו.
3. כדי לסדר תיאור (למשל “Repositories found at d:\svn” ) אני מצאתי שצריך ללכת לרישום. ולהוסיף שדה Description. אני לא אגיד איפה זה בדיוק, רק נזכיר שזה נמצא תחת HKLM/SYSTEM/SERVICES. או משהו דומה.

[gv data=”m8IQkAiAGwc”][/gv]

אני משתמש באובונטו במחשב הזה. מערכת הפעלה סבירה (יש כמה דברים שאני לא הכי אוהב בהם, אבל נניח). מה שהכי גרוע בהפצה הזאת, זה הבקרת איכות. נכון, היא לא כזאת ירודה כמו של מנדריבה, אבל הם הצליחו לשכנע אותי שהם רציניים. נראה שטעיתי.

לפני כיומיים קיבלתי עדכון במנהל החבילות, קרנל חדש. אני מנסה להתקין, ואני מגלה שאי אפשר להתקין אותו. הינה הבאג הרשמי, והינה השירשור שבפורומים שלהם שבו זוהתה הבעיה.

ההסבר הוא פשוט: יש להם שני צוותים שבונים חבילות, כל אחד יש לו מאגר שונה. הראשי בונה חבילה וירטואלית שדורשת במפורש גרסה מסויימת (וזה בסדר, ככה משדרגים קרנל). הבעייה היא שהצוות השני, זה של האבטחה (שיש לו מאגר נפרד לחלוטין), גם מוציא קרנלים חדשים עם עדכוני אבטחה. העדכון של צוות האבטחה לא אפשרי אצל המשתמשים, כי הוא מתנגש עם החבילה הוירטואלית של ההפצה הראשית. זה אומר שכדי לשדרג את ההפצה, יש צורך להסיר מרכיב שלה, משהו שמנהלי החבילות (update-notifier או adept) לא עושים בכוונה.

בואו נבין. יש בעייה, מתקנים. בסדר. משחררים ללקוח. בסדר. הלקוח לא יכול להתקין מבלי לשבור את ההפצה שלו. לא בסדר. כן, אני יכול להסיר את החבילה הוירטואלית linux-image-generic ואז לבצע את השדרוג. אני לא הולך לעשות את זה. זה נקרא לשבור את ההפצה. ההפצה נותנת לי כלים (וחלק מהכלים הלו הם חבילות וירטואליות), והם שבורים לפי הגדרה.

אחת הבעיות שהכי מציקות לי בבעיה הזאת, היא דרך הטיפול. אין דרך מבחינתי בתור משתמש של ההפצה לדעת מה קורה. באתר הראשי לא כתוב כלום. ב־Launchpad לא פתוחים באגים רלונטים לבעייה שלי בהפצה שאני משתמש. כלום. אני צריך לשבת ולהיכנס ל־irc ואז לפרומים (כרגע השירשור הוא באורך 20 עמודים) כדי באמת להתעדכן במה שקורה אצלי במחשב. לא בסדר.

למה אני חושב שזאת בעייה גדולה? כי זה קרה כבר פעם. לפני כחצי שנה הם הוציאו עדכון שדפק להרבה אנשים את השרת X. כן, הם תיקנו את זה אחרי יום־יומיים, אבל זה עדיין קרה. זה אומר שאפילו להפצות יציבות הם לא עושים בקרת איכות כמו שמתבקש. תבינו, זה קרה ב־6.06 LTS, ההפצה היציבה שלהם, הפצת ה־Enterprise שלהם. ככה הם דואגים ללקוחות שמשלמים. יפה.

נקווה שאלו תקלות ילדות שיטופלו. סה”כ אובונטו היא הפצה צעירה. המפתחים שלה צריכים ללמוד דבר אחד או שניים על עבודה בקבוצה. למרות שבתיאוריה אמור להיות להם ניסיון – הרי חלקם עבדו בדביאן לפני זה.

[gv data=”g9EN1LNE4lQ”][/gv]

דרך אגב, בקשר לסרטון הזה, הינה עוד אחד מצחיק. והינה עוד אחד.

כפי שהתחלתי להסביר בפוסט קודם, השינויים של KDE4 יהיו ממש דרמטים. זהו לא עוד שיחרור, אלא שינוי כיוון ותיקון יסודי בהרבה יסודות שהונחו לפני כחמש עד שמונה שנים. הצרכים של משתמשים משתנה, ולכן התשתיות שהסביבת עבודה (וגם ספריות הקוד) צריכות להישתנות.

Sonnet

ב־KDE3 ישנו מנגנון בשם KSpell2 שמטפל בבדיקת איות בשדות טקסט. החליטו שמנגנון זה הוא מיושן מדי, והוא עובר שיפוץ רציני בידי מומחה ללשון. המנגנון החדש לא רק יטפל בשגיאות כתיב בכמה שפות בבת אחת (!), אלא גם יטפל בבעיות תחביר. זה אומר שבכל היישומים של KDE4 נקבל בדיקת איות משולבת + בדיקת תחביר.

בנאום

בדיוק השבוע התחילו לדבר על תרגומים של הענף הלא יציב. התחילו להשתמש ב-gettext הרשמי, במקום fork ישן שהיה בקוד של kdelibs. לצערי, לתוכנה kbabel אין מתחזק ראשי ונראה שהיא תהיה אחת החולשות של הפלטפורמה החדשה. נקווה שזה יסתדר ומישהו יממן מתחזק לתוכנה הזאת.

שימו לב, פרדי שר שיר של אלטון ג’ון. פשוט מגניב.

[gv data=”L26G1sO6EGk”][/gv]

זה היה כשנפלה החייבר. תקופה מלחיצה.

דרך אגב, העשן שאתם רואים פה זה התחנה שנמצאת (הקטיושה נפלה בדיוק על התחנה) כ־20 מטר מהבית. בבית שלי נשברו כל החלונות, ודלת הכניסה נשברה (נתקענו בבית בזמן ההתקפה).

זיכרון קצר יש לישראלים הללו לא…?

[gv data=”DCQwGEMqWOY”][/gv]

כל מי שאוהב KDE יודע שיש כרגע גרסה 3.5.5, ועובדים על 4.0 שתהיה מבוססת על ספריית Qt4 ולא Qt3. משום מה הפיתוח נמשך יותר מדי זמן, ואנחנו הצרכנים לא רואים תוצאות בשטח. לאחרונה, מישהו ב־osnews החליט לקטול את הפרוייקט על כך (וגם את גנום, אל תדאגו, גם אצלם המצב לא כזה מזהיר מסתבר) ואז אהרון סייגו קטל אותו חזרה, ואז הוא החליט לבקש סליחה. אני דווקא מסכים עם הקביעה הראשונה שלו. אז מה בעצם מתוכנן לנו לקראת KDE4…?

בגדול – הרבה תשטיות. הגרסה הראשונה של KDE3 שוחררה לפני כ־5 שנים. זה אומר שצריך להשקיע מאמצים כדי שהקוד שכותבים כיום, יהיה שמיש גם עוד חמש שנים. צריך לזכור שחלקים מהטכנולוגיות ישנות עוד יותר (למשל dcop, או arts הזכור לרע הן טכנולוגיות שנגררות מאז KDE2). כמו כן, כיום דורשים ששולחנות העבודה ישתפו פעולה יותר מבעבר, בעזרת פרוייקטים כמו gstreamer, Tango או dbus. כמו כן כיום דורשים מנוע חיפוש שולחני (כגון strigi או beagle). השימוש בגרפיקה מתקדמת הוא חובה – דברים כמו svg או AIGLX הם חובה.

הינה כמה דברים שיהיו שם.

1. Phonon – אחת הדרישות ב־KDE היא תאימות בינארית לאורך כל המשפחה. לצערינו, gstreamer אינה מכילה API יציב (המעבר בין 0.8 ל־0.10 הוא כולל שינוי API), וכמו כן הספרייה הזאת לא זמינה בכל הפלטפורמות שבהן KDE זמינה. למשל סולאריס, או Windows. לכן, החליטו לעשות מעטפת חדשה שבכל פלטפורמה תשתמש בתשטית שונה להעברת השמע: על לינוקס ישתמשו ב־gstreamer או ישירות ב־alsa, ב־Windows ישתמשו ב־DirectX ו… ואללה אין לי מושב במה ישתמשו בסולאריס, אבל אני לא דואג 🙂
2. Strigi – זהו מנוע חיפוש קטן, לא בעל כושר אינדוקס כמו של Beagle אבל בעל חתימה יותר קטנה (צורך פחות משאבים). כמו כן הוא כתוב ב־Qt4/C++ ולכן לא צריך להתקין עבורו דברים חדשים. הוא כולל כמה רעיונות חכמים, למשל הוא יכול להתייחס אל קבצי zip בתור ספריות והוא מחפש בקבצים שבתוף הארכיבים (כנ”ל לגבי חבילות rpm או deb). הוא יודע להסתכל על ארכיבים של rss ולקשר אל ידיעות מסויימות וכו’. בונוס מעניין, הוא שיש לו ממשק דומה ל־grep. ממש פרקטי. משתמשי דביאן יכולים להנות מהכלי הזה כבר כיום, והוא יהיה חלק מ־Etch שאמור לצאת אוטוטו.
3. Plasma – הקונצפט של השולחן עבודה שיש בימינו מבוסס על הקונצפט שהוכנס במאק לפני שנים רבות: אתה מכניס דיסקט, התוכן שלו נראה במכתבה ושם אתה רואה את התוכניות שיש שם ומפעיל. כיום כשהדיסקים הוא קבועים, ומכילים עשרות תוכנות, זה לא עובד. הרעיון הוא לשנות את התפיסה שלנו לגבי אופן השימוש בפריט הזה בשולחן עבודה.

אני אמשיך לספר על התקדמויות ב־KDE4 בשבועות הקרובים.

[gv data=”CpjKPy64NpM”][/gv]

לא משהו שממש קשור לנושא הבלוג… אבל האמת, ממש מצחיק… אז הנה, תהינו :

http://www.callcentermovie.com/movie/movie2.html

אז קניתי מחשב, צריך לשים בו איזה מערכת הפעלה שתעבוד בו נכון…? (לא, חלונות לא ממש נחשב).

ניסיתי כמה:

• Kubuntu 6.10 – כבר כתבתי על זה.
• Fedora Core 6 – גם ההתקנה הזאת לא זיהתה את הכרטיס מסך שלי כהלכה ולא התקינה את 915resolution. התפירה שהייתי צריך לעשות זה לקרא לתוכנית באחד מה־rc.d scripts. לא מצאתי איך להתחבר לרשת האלחוטית שם. כמו כן, הדרייברים לא הותקנו בתור ברירת מחדל והייתי צריך להוסיף מאגר חדש כדי לקבל את הקושחה עבור הכרטיס. אחרי יומיים שבהם לא הצלחתי להתחבר לרשת דרך כרטיס רשת האלחוטי – היסטוריה.
• Mandriva 2007.1. התקנתי מה־DVD שחולק למועדון. כרטיס מסך שוב לא זוהה, אבל התיקון הוא פשוט (הוא הוצע על ידי מרכז הבקרה). הצלחתי להתחבר לרשת האלחוטית, למרות שהדרך היא די מציקה: אני נדרש להכניס ססמת root פעמיים. בכלי שהתקנתי בקובונטו (שייובא מ־OpenSUSE) לא נדרשתי לססמה כלל. העברית שם זה ממש מגניב, כל הכבוד לדוביקס על העבודה שלו. כמו כן, הותקנו לי פלאש, Adobe Acrobat reader וסקייפ. יפה, פחות עבודה. אהבתי.
  בגדול, נראית כמו ביטא ממש טובה. למה ביטא? האייקון שבשורת משימות (זה עם העכדונים) פשוט לא עובד. בפעם הראשונה לא עשה כלום, בלחיצה השנייה (לחיצות כפולות כל פעם) הוא עלה, שאל שאלות בקשר לחשבון מודעון שלי (אין לי,פג תוקפו) ואז יצא. לא הבנתי אין להגיד לו למשוך עדכונים מ”המקור”. הגדרתי את “המקור” בתור מקור עדכונים מהשורת פקודה ואז ניסיתי להפעיל את הכלי לשידרוג מהמרכז בקרה. הוא פשוט קרס, וקרס. אז ירדתי לשורת פקודה שם הכל עבד – כמה עדכונים נמשכו.
  עוד משהו שמציק – rpmdrake (ממשק גרפי) לא מוצא חבילות שאני יכול להתקין דרך urpmi (שורת פקודה) .
  נו טוב, הבקרת איכות של ההפצה הזאת כבר ידועה ברבים.
• Debian Sarge 64bit – אני חושב שהמחשב שלי הוא תומך 64 ביט, אז למה לא לנסות? עזבו, הדיסק עלה וההתקנה פשוט נתקעה. למה סארג’? זה מה שהיה לי באיזור. גם ככה אין לי כוח להתקין דביאן על המחשב הזה, הוא ידרוש ממני הרבה עבודה עד שהוא יעמוד כמו שנאי רוצהץ
• OpenSUSE 10.1 64bit – עוד דרעק. הדיסק בכלל נתקע בעלייה. הדיסק השני לא הכיל מדיית התקנה חלופית. מוזר…
• OpenSUSE 10.1 32bit. התקנתי דרך ה־DVD המלא. פש… יפה, הגרמנים עובדים יפה פה… התקנה עברה חלק. זה אפילו זיהה את הכרטיס מסך שלי ללא בעיות (והתקין את 915resolution!). כמו כן, זה זיהה את המחיצה המוסתרת עם ההתקנה של לנובו ושמה אותו בתפריט של grub. מגניב, לא ידעתי שזה עובד ככה….כמעט נשארה אצלי, אילולא היו לי כמה בעיות:
  • הכרטיס רשת הוגדר מהקופסא, אבל הייתי צריך להתקין את התוכנה לחיבור (אותה אחת שהתקנתי בקובונטו).
  • קודם כל, המחשב לא נכבה. חזרה לשנת 1998 כאשר לינוקס לא ידע לכבות מחשבים. לא תודה.
  • כאשר אני עובד למצב שינה, ואני מפעיל מחדש את המחשב אין לי אפשרות לבחור מערכת הפעלה והוא מכניס אותי בכוח אל לינוקס. לא… אני רוצה להיכנס אל חלונות… מה? לכבות את המחשב עבור זה…? אז מה הקטע במצב שינה…? לא תודה.

  שתי הסעיפים שיכנעו אותי לשדרג של 10.2. גם לא נחמד.

• OpenSUSE 10.2 32bit – פעם ראשונה: שידרוג מ־10.1. השידרוג עבר חלק, ממש מוזר. אבך באתחול אל המערכת החדשה המסך נהיה חושך ולא נדלק יותר. בכלל. כאשר כיביתי את המחשב בכוח והפעלתי אותו במצב טקסט ראיתי שהקרנל נתקע בעלייה של איזה רכיב HID או משהו כזה (לא ממש זוכר).
  נסיון שני: נתקין מאפס ממדית DVD של 10.2. אותה תופעה. ביי ביי.

בסוף התקנתי מחדש את קובונטו 6.10. התקנה פשוטה, אני מכיר את הסביבה ואני די אוהב את הכיוון שהם הולכים אליו (הגיעה שמועה לאזניי שהם הולכים להכניס אל הגרסה הבאה 7.04 דרייברים לא חופשיים – זה אומר יותר חומרה תעבוד מהקופסא!). אני לא ממש מרוצה מחלק מהדברים שהשתנו ב־KDE הזה שמותקן פה, אבל בגדול המערכת עובדת היום ולא עוד חודשיים. מה גם שאני די אוהב את מה שמארק שאת’לוורט עושה למען הקהילה (לינוקס, Debian וגם העבודה המדהימה שהוא עושה באפריקה), אני נשאר. זהו.

המחשב השולחני שלי מקרטע יותר מדי. אני יודע שבקר ה־IDE השני שלו פשוט דפוק, הבקר USB שלו לפעמים פשוט מתפגר ללא סיבה, הכונן הקשיח שלו מכיל (לפחות) שני סקטורים פגומים, ולינוקס משום מה מספיק חכם לנסות לכתוב עליהם ולא מצאתי אפשרות להגיד לו לבדוק את הדיסק. צריך מחשב חדש ואמין. המחירים של הניידים צנחו, וכיום אפשר לקנות מחשבים ניידים במחיר של 230₪ לחודש, אז יאללה קדימה הפועל.

נכנסתי לואללה שופס, וראיתי מה מוצג שם. מצאתי שם מחשב של לנובו (התכנון הוא של IBM, עוד לפני הקנייה). הינה קישור למפרט של המחשב. אני הרחבתי את המחשב אל Dual Core 2 ועם 1 גיגה זכרון. כמו כן לקחתי את הדגם שמגיע עם כרטיס מסך של אינטל.

תחפשו ברשת, תמצאו הרבה ביקרות על המחשב, אני מצאתי את רובם וקראתי בעיון לפני שלחצתי על הכפתור של קנייה. בגדול, כתוב שהמחשב די נתמך מהקופסה בהפצות לינוקס המודרניות. הכרטיס מסך שלו זה גם בונוס בתור אחד שלא רוצה להסתבך עם דרייברים בינאריים (יש דיונים ב־LKML על כך שבשנה הבאה לא יהיה אפשר לטעון מודולים שהם לא GPL אל לינוקס. משהו שדי יהרוג את NVidia על לינוקס).

הינה הביקורת שלי, לפחות על קובונטו 6.10 בתור מערכת ההפעלה של המחשב

• כרטיס מסך – לא עובד מהקופסא. יש לי מסך רחב, ואני הייתי צריך להתקין חבילה חדשה ולקנפג אותה בעצמי. ההתקנה צריכה לעשות את זה עבורי, יש באג פתוח בנושא הזה. התיעוד של אובונטו בנושא מדבר על חבילה בשם 855resolution, ואילו שם החבילה הוא 915resolution, נא לשים לב!
  כן, יש האצת לתל מימד, גם Beryl וגם GoogleEarth עובדים בסדר שם. בלי שום תצורה מצידי.
• כרטיס רשת אלחוטי – שוב, צ’יפסט של אינטל. ובהפצה הזאת יש תמיכה בחומרה עם דרייברים GPL מהקופסא. כמובן, שהכלים שמגיעים מהקופסא בקובונטו פשוט לא טובים. אני לא זוכר איפה מצאתי את זה (אולי ב־IRC) – החבילה שבאמת שמישה היא KNetworkManager. התוכנה הזאת זה אייקון קטן וחמוד שמאפשר לך לבחר לאיזה רשת להתחבר – חוטית, או אלחוטית. עובד בלי שכל, ואני מרוצה מזה.
  יש לי בעיות בכרטיס רשת לאחר היברנציה, אבל הן לא קונסיסטנטיות – לפעמים הכרטיס עובד ולפעמים הוא לא. לא הבנתי את החוקיות ולכן אין לי פתרון לבעייה (עדיין).
• היברנציה – פשוט עובד. בלי התערבות, בלי שכל, ככה צריך. הכפתור של הכיבוי מקונפג לכבות את המחשב, אני סידרתי שהוא יעשה hibernate (שינוי ממש טריואלי בקובץ /etc/acpi/powerbtn.sh: פשוט לקרא לתסריט /etc/acpi/hibernate.sh ואז exit). לא מצאתי תיעוד לזה ברשת, טוב שאני כזה גבר־גבר ואני יודע דברים כאלו. אני מרחם על שאר העולם שלא כזה שפיץ כמוני (משהו כזה צריך להיות מתועד וצריך להיות ממש לקנפג את זה, הרי השינוי שלי ילך לאיבוד בעדכון הבא של חבילות, זאת שגיאה נוראית של אובונטו).
• הכרטיס קול – חצי עובד. זה עובד רק כאשר בביוס מוגדר השימוש במודם. לקח לי זמן להבין (למרות שאני קראתי על זה ברשת). מסקנה: לא לגעת בהגדרות שיש בביוס. עוד בעייה, זה שכאשר מחברים אוזניות לשקע, הרמקולים ממשיכים לנגן. הפתרון – לסמן את External amplifier רק כאשר רוצים לשמוע דרך הרמקולים הפנימיים. דרך אגב, כבר קראתי ביקורות רעות על האיכות של הרמקולים – והביקורות מוצדקות. ההורדה של העוצמה היא מאוד לא מובנת, מעלים קצת את הווליום ואז יש קפיצה נוראית בעוצמה של הווליום. כמו כן, הרמקולים הללו חסרי שימוש כמעט, אין להם שום באס, ויש בעייה לנהל שיחות VoIP דרכם, כי הקול של הצד השני פשוט לא מובן. לפחות לא במסנג’ר, בסקייפ דווקא המצב די טוב.
• מקלדת ועכבר – המקלדת מזוהה בלי בעיות וכל מקשי המולטימדיה עובדים. בדגמים אחרים של IBM יש את הנקודה האדומה, שדי חסרה כאן, אבל המשטח פה מתפקד בצורה סבירה (עד שתאבדו תחושה באצבע), כולל הגלילה למעלה ולמטה בדפים (נו, הדבר הזה שאתם נוגעים בצד וזה עושה כאילו נגעתי בגלגלת של העכבר…). אני אישית שונא את המקלדת הזאת, אבל אני אצתרך להיתרגל אליה. מה שכן טוב, היא רכה ושקטה.

יש עוד דברים שלא עובדים פה:

• מצלמת “רשת” – בחלק העליון של המסך יש מצלמת שמחוברת פנימית דרך USB אל המחשב. אין דרייבר ללינוקס.
• למחשב יש זהוי ביומטרי (טביעות אצבע) – אין דרייברים ללינוקס, ועד שמשהו כזה יהיה שמיש יעברו עוד שנתיים (דרייברים זה לא מספיק, צריך שגם KDM וגם KDekstop יתמכו בטביעת אצבע בתור אמצעי זיהוי במקום ססמה).
• למחשב יש קורא כרטיסים של מצלמות – לפי התיעוד והביקורות זה אמור להיתמך, אבל לא הצלחתי לגרום לזה לעשות כלום. אני אפילו לא מקבל הודעות ב־/var/log/messages. המודולים טעונים, כך שאין לי מה עוד לעשות חוץ מלבקש עזרה.
• המחשב מגיע עם מודם 56K – גם הוא אבוד ללא תקווה. כל העיניין הזה של מודם תוכנה 56k לא ממש תפס בלינוקס. אם יש לך חיה כזאת בבית, אני ממליץ לך לבקר באתר של יעקב גולדברג בטכניון (איש חביב שעושה עבודת קודש בתיעוד של המצפלות הללו כבר שמע, שמונה שנים) שהוא האתר שמדבר על התחום הזה – http://linmodems.technion.ac.il

את החוויה שלי עם המחשב אני חייב לסכם כרגע בתור לא מספקת (לתת מספרים זה די דפוק, כי אני לא מבין את הסקאלה, ואני די בטוח שאתם גם לא, מה ההבדל בין 7 ל־8?). הסיבות הן בעיקר האיכות תוכנה הירודה של קובונטו (צפיתי ליותר), התמיכה הבגרועה של לינוקס בהתקנים שיש במחשב (אני לא יכול להשתמש בכל מחשב שקניתי), ובעיקר חויית הקנייה האומללה שלי.

את המחשב אני קניתי דרך ואללה!שופס (הינה קישור לקנייה הקבוצתית, והינה קישור למחשב באקסטריים מחשבים, והינה קישור למחשב באופיס דיפו סתם לשם השוואה). את ההזמנה אני עשיתי בתאריך 30 לאוקטובר, כאשר חברת ואללה!שופס הבטיחה עד 19 ימי עסקים עד ליום המשלוח. מנסיון של אנשים אחרים, אני צפיתי שזה יגיע תוך שבוע. זה לא הגיע תוך שבוע, אז התקשרתי לחברת אקסטיים מחשבים (הם אלו שאמורים לספק לי את המחשב), והתברר ש”כן, צריך לברר את הפרטים האישיים שלך”. אז ביררו, וכולי שמח המתנתי עוד שבוע. כלום לא קרא, אני מתקשר שוב, ואמרים לי, שזה 19 ימי עסקים, כך למעשה אני צריך להמתין מקסימום עד ה־26 לחודש. נו טוב, מחכים זה כתוב בתקנון. באותה הזדמנות שאלתי אם מערכת ההפעלה היא באנגלית או עברית וביקשתי לקבל מערכת הפעלה באנגלית (מערכת הפעלה הכוונה Windows XP Home Edition, שלא תבלבלו). תזכרו את החלק הזה, זה יהיה קריטי.

שבוע נוסף עבר, התקשרתי שוב ושאלתי מה קורה, כי אם המחשב לה הגיע היום (יום חמישי) צפוי שהוא לא יגיע גם יום ראשון וזה כבר יום העסקים ה־19, וזה אומר שהם חורגים מיום ההפסקה. לא קיבלתי תשובה מהם, אז התשרתי אל ואללה שופס, ודרשתי שיטפלו בזה ושמחשב יגיע עוד היום. עזבו, הוא לא הגיע “היום”, הוא הגיע שבוע אחרי זה, ב־30 לנובמבר, חודש לאחר שקניתי אותו, חמש ימים אחרי התאריך האחרון שלהם, ושבועיים אחרי שהם כבר לקחו את התשלום הראשון (כן, התחלתי לשלם על מוצר שלא ידעתי בוודאות שבכלל יגיע אליי). כל זה דרש רק שלושה שבועות של טלפונים אינטנסיבים, חטפתי צעקות מאחת הנציגות שם (ממתי צועקים על לקוח….? מוזר, אני הייתי בטוח שבתור צרכן אני תמיד צודק, אני הרי משלם עבור זה), הבטיחו לי פעמיים פיצוי על האיחור ועל היחס. אבל המחשב הגיע, עם ה”פיצוי”.

כשקיבלתי את המחשב, הוא הגיע עם XP Home Edition בעברית ולא אנגלית, כמו כן חצי מהחומרה לא עבדה בגלל חוסר בדרייברים. הייתי צריך לעשות משחקים כדי שהמצלמה תעבוד, והקורא טביעות אצבעות לא עבד בכלל. כמו כן, המערכת הייתה די ריקה ולא הותקנו התוכנות שהובטחו בה. הכי מצחיק היה כאשר בשעה 12:30 בלילה, אתחלתי את המחשב וחלונות פשוט לא עלה יותר (רק התקנה מחדש תעזור פה, פשוט חלק מהדרייברים נספקו והוא בכלל לא הצליח לטעון את הדרייבר של NTFS ולא של הכרטיס רשת, זה נתקע עוד לפני שהלוגו של XP עלה וסתם עשה reboot באופו אמצעי). טוב, יש התקנה במחיצה האחרונה לה? חיפוש ברשת ואני מוצא איך להפעיל אותה (כמו שכתוב בחוברת שצורפה למחשב) ו.. כלום. זה לא עובד. התקשרתי אל התמיכה של IBM ביום חמישי בשעה אחת בלילה. אני חייב לשבח את התמיכה שלהם: הם ענו לי בשעה מטורפת כזאת, וביום ראשון, 8:57 כשאני עוד עושה את הפיפי לפני שאני הולך לעבודה, התקשר אליי נציג ונתן לי פתרון לבעייה של האתחול, ויכולתי לשחזר את ההתקנה. איך אומר עלי ג’י? Respect.

הכיף התברר כאשר בצעתי את השחזור: השחזור היה לעברית ולא אנגלית כמו שביקשתי. מה שעוד גיליתי שפתאום כל ההתקנים עובדים (למעט ה־BlueTooth שמשום מה עובד מצויין בקובונטו אבל בחלונות הוא אפילו לא עושה קולות של עובד). העיניין הזה של הזהוי הביומטרי: גדול! אני ממש מבסוט ממנו. המצלמה? עובדת פיקס! הקורא כרטיסים? עובד ומפעיל את פיקאסה! הכרטיס קול עם אזניות? אובד! אני יכול לראות דיסקים מוצפנים (איזה הופעה של פינק פלוד שיש לי פה). פתאום אני מגלה איך המחשב שלי היה אמור להיות מהתחלה… אני חושב שפשוט באו והתקינו חלונות באנגלית פה, ולא דאגו לכל הדברים שאמורים להיות מסופקים עם ההתקנה ברירת המחדל של המחשב הזה. הקיצר, אחרו לי, שיקרו אותי (לא היה להם מחשב כזה ולקח הרבה זמן עד שהגיע המשלוח מסינגפור), ואז נתנו לי מוצר שונה מזה שהזמנתי. טוב, נתקשר שוב, תמיכה של אקסטרים ונברר מה קורה, אני רוצה טכנאי שיבוא הביתה יקח את המחשב יתקין את חלונות כמו שביקשתי (תזכרו, זה עותק חוקי שמגיע עם הרבה דרייבים, ותוכנות נלוות, זה לא סתם להתקין את XP עם הקוד של FCKGW), לא רק זה אני רוצה את הפיצוי שביקשתי והבוטח לי. סיפורים, תירוצים שלוש טלפונים לאקסרים, אחרי זה לוואלה שופס, ועדיין טכנאי לא הגיע אליי. הם החליטו על פיצוי של עכבר מתנה, רק במשך 10 ימים שכחו להגיד לי (ובהחלט לא לשלוח לי). עדיין אין לי את חלונות באנגלית, עדיין לא פיצו אותי כמו שהבטיחו.

נכון לעכשיו, חודש וחצי אחרי הקנייה, שלושה שבועות אחרי שהמוצר הגיע אליי, כ־15 טלפונים אל שתי החברות, אימייל זועם אחד (שני עכשיו בדרך) – אני עדיין לא קיבלתי את מה ששילמתי עליו. אני לא יודע אם לשתי החברות הללו יש “נורה אדומה”, אבל הייתי מצפה שלקוח שדיבר עם כל אחת מנציגות השירות (שחלקן כבר מכירות אותי לפי הקול) ואני מתקשר במשך חודש וחצי אליהן – האור הזה ידלק. אני בהחלט לא יכול להמליץ למישהו לקנות דרך שתי החברות הללו. במיקרה של תקלות (ומה לעשות, דברים כאלו קוראים) אין להן יכולת לפצות את הלקוח פיצוי הולם ולא לטפל בבעיות שלו בפרק זמן סביר.

אני מקווה שהמצב ישפתר, ואני בהחלט הולך לתת לשתי החברות הללו לצאת מזה בכבוד (כלשהו, לא שנשאר להם משהו כזה אצלי – הם דפקו אותי יותר מדי). אני בטוח שאני אישית לא אחזור לקנות אצל אף אחת משתיהן, לא מגיע להם הכסף שלי. אני הלקוח – אני צודק.