בתור משתמש לינוקס, יחסית וותיק (אני משתמש בזה רק משנת 99 לכן נניח שאני זכאי לתואר הזה) אני יכול להזדהות עם התחושות שיש לאחד הבלוגרים בלינמגזין.
אני משתמש בלינוקס בכל יום, ואני מתפעל לפעמים מכמות העבודה שנדרת ממני לעשות דברים. אני מסתכל על אנשים שמשתמשים בלינוקס, ואני רואה אותם יושבים וכותבים דברים ענקיים במסוף ולך תידע איזה מאגיה שחורה יוצאת מהמחשב, והם אומרים לך “הינה, אתה רואה?”, ואתה אומר “כן..” כשאתה לא ממש מבין על מה אתה מסתכל (אני רואה טקסט… מה אמור להיות פה..?).
בואו נסתכל על העובדות היבשות:
Firefox הוא היה פעם דפדפן עם פוטנציאל. כיום הוא פשוט לא יציב (לא רק אני חושב כך). אצלי IceWeasel קורס פעם בשעה לפעמים. טוב שהוא שומר את המצב שלו, ולכן הוא רק מעקב אותי בשלושים שניות עד שהוא עולה מחדש (מי לא ניסה את סאפארי? הוא עולה מהר, ולמרות שהוא קורס די הרבה, את הפוסט הזה אני כותב דרכו).
מצד שני, אין הרבה פרוייקטים בשלים שממש שווה להסתכל עליהם ביום יום. יש הרבה רעיונות, אבל מימושים שלמים זאת בעייה. בין הדברים המופלאים שאנשי לינוקס מדברים עליהם זה vim או emacs. הראשון הוא מימוש מסויים של רעיון שמתגלגל כבר 20 שנה, השני הוא אותו מימוש מלפני 20 שנה (והוא משתפר כל יום). מה עוד יש? משחקים קטניים (אלו של גנום או KDE?). יש את היוצאים מן הכלל, כמו אמארוק שאני ממש מתפלא ממנה, רק לא פונקציונאליות, אלא גם מראה חדיש – אבל מותאם לסביבת עבודה. משהו נדיר בקוד פתוח – מתעסקים במראה, כי אנשים מסתכלים על הממשק, ולא על הקוד.
בנוסף, תמיד יש שלושה, ארבעה חצאי תוכניות שעושות את העבודה. למה? כי מישהו מתחיל לכתוב תוכנה, נמאס ל ממנה, ומישהו במקום לקחת את התוכנה ולתקן אותה, הוא מחליט לפתח תוכנה חדשה שעושה את מה שהקודמת עושה, אבל בצורה יותר חכמה. כמובן שגם התוכנה זאת נתקעת בבעיות, ואז מגיע מישהו חדש (לשואלים מה, אני חושה על המימושים של Software suspend שיש בלינוקס, אני מכיר שלושה). עודף האפשרויות הללו מייגע, אני צריך דרך ארוכה עד שאני מוצא שכל האפשרויות דפוקות ולא ממומשות די הצורך (ראה ערך, תוכניות לעריכת וידואו, או קול).
בתור מפתח המצב נורא יותר. יש שלושה, ארבעה כלים שונים שאני צריך בו זמנית בעת עבודה – ואין תקשורת ביניהם. אין IDE טוב שנספק את החוייה שמספקת VisualStudio, הרעיון שאני צריך להתעסק במימוש הקוד ולא בדרך להגיע אליו (איך מקפמלים, איך מתקינים, איך מדבגים, איך שולחים ללקוח). הכלים לכתיבת קוד גרועים, ואי אפשר לדבר עם אנשי לינוקס על זה, כי הם אוהבים לכתוב הרבה ולא יעזור בית דין – הם לא יוותרו על הכתיבה המיותרת הזאת.
למה “לינוקס” טובה אז? תשתיות. בגלל זה היא טובה בשרתים, השרת הוא רק התשתית שעליו אנחנו מריצים את הקוד שלנו. המצב הוא לא כך בשולחן עבודה, שם לא צריך תשתית, אלא מוצר.
עריכה:
אני לא היחיד שחושב כך. מצאתי שני בלוגרים אחרים שחושבים כמוני.
שלומי ו־מיטל מחזיקים בדיעה דומה לשלי.
