אובונטו עושים את זה שוב

היום יש עדכון לקרנל ב־Feisty. לא להתקין אותו. שוב, לא להתקין את 2.6.20-16. הינה שירשור באורך שמונה דפים בפורומים שלהם, תקראו את סיפורי האימה שם.

נ.ב. כן, אפשר לנגן ככה בגיטרה.

[gv data="HjXN3OLgoqs"][/gv]

נ.ב.2 סורי מיטל. אני לא משחק.

Share

בחורות ערומים זה חולירע

אני לא מבין איך מישהו יכול להרוס קלסיקה כזאת.

ברצינות (עד כמה שהמצב הבריאותי מאפשר לי, שכן אסור לי להיות רציני למשך יותר מ־30 שניות ביום), העיניין של החוק הזה הוא פשוט מיותר. בורים מנהלים את המדינה, שלא מבינים בטכנולוגיה.
כמה נקודות למחשבה:

  1. אפשר להשתמש ב־anonymous proxy. במקרה הזה, הכתובות שהפיירוול הישראלי יראה הן תמיד אותה כתובת, ואז נוכל לגלוש לאתרים מלוכלכים.
  2. אני לא יודע איך יחסמו את אימיול, ואת ביטורנט. שהרי משם מגיע רב הסרטים המלוכלכים. יש גם את ה־irc. אין להם דרך למנוע גישה.
  3. במקרה שיש חסימה לפי IP. איך מדוחים על false positive? למשל יש לי אתר של וילונות שמסומן בתור אתר מלוכלך.
  4. הזיהוי הביומטרי. מה… כל אזרח במדינה יצתרך לקנות מכשיר כזה? (זה יסביר הרבה, כמו החוק של המחזירי אור). האם יש לו תמיכה בלינוקס?

מחפשים פתרונות קסם, ולא ימצאו.

Share

חזרה למקורות

עם הודעה על הכוונה לשחרר בקרוב את Starcarft2 (והינה כמה טעימות שבליזארד שיחררו לעולם) החלטתי לחזור למקורות ולשחק קצת במשחק המקורי. הוא כמעט בן עשר, וזה במונחי מחשב זמן לא הגיוני, אבל הקסם שלו עדיין לא פג, והוא עדיין משחק מהנה מאוד.

כמובן שאם כבר, אז כבר: התקנתי אותו תחת wine. אבל כמובן שאני לא רוצה את הדיסק במחשב (זולל סוללה וזה מרעיש ומרעיד את המחשב). בלינוקס זה טריואלי, מוצאים את ה־image ואז עושים loopmount. זה נעשה מתוך שורת פקודה אבל מאותו רגע – הכל נעשה בצורה גרפית.

מפעילים מהחלון של Ctrl+F2 את הפקודה winecfg ואז מגדירים כונן תקליטור חדש (שממופה את ה־loopmount). מנווטים אל /mnt/starcraft/ בקונקי, ואז פשוט לוחצים על הקובץ התקנה. כשהמחשב מותקן מדיסק SATA ההתקנה לוקחת פחות שתי דקות. אחרי ההקנה, מפעילים את המשחק מתפריט "אבידות" אצלי (בטח Lost and found אצלכם). המשחק עובד די טוב, למעט בעיות עם הקול, אבל זאת בעייה ידועה ב־wine.

winecfg
כמה בעיות:

  • ההתקנה של אובונטו לא מגדירה בהגדרות של X שף רזולוציה למעט הטבעית של המסך, ולכן כשהמשחק עלה למסך מלא הוא נראה כמו קקמייקה קטנה בפינה השמאלית עליונה של המסך. הפתרון שמצאתי היה לגבות את /etc/X11/xorg.cong ואז להפעיל את dpkg-reconfigure xserver-xorg. הוא הוסיף הגדרות עבור 800×600 1024×768 וזאת שהמחשק משתמש בה: 640×480
  • מסך רחב די הורס את המשחק. המשחק נראה מתוח משהו אצלי, במקום להציג פסים בצדדים ולשמור על יחס רוחב/גובה. בעייה גדולה מאוד (בחלונות הגדרתי שתמיד ישמור על היחס הזה, ככה המשחקים לא נראים מעוותים). לא מצאתי מעקף.
  • הבעייה של הקול, הקול נשמע מקוטע פה. שוב, אין פה מעקף.

[gv data="http://video.google.com/googleplayer.swf?docid=1588947254008303672][/gv]

Share

גרסה חדשה של Skype

סקייפ לא נוטשים את לינוקס. כן, גרסאות מיושנות ובעלות פונקציונליות בסיסיות, אבל גרסאות חדשות. כיום הם משכתבים את הממשק עם Qt4 ומשחררים גרסאות ביטא חדשות. הגרסה הקודמת לא עבדה אצלי כלל לכן לא הייתה שווה התייחסות. הגרסה החדשה עובדת.

הממשק ממש שונה. אין תפריט ראשי, והרעיון הוא לעשות תוכנה מאוד נקייה. היא נראית כמו תוכנת גנום, ממש מעניין. התוכנה תומכת ב־DBUS, דבר שיאפשר לנו להתממשק אליה בעתיד. הם עובדים על תמיכה בוידאו שתתווסף בקרוב. נקווה לטוב.

בזמן האחרון יש כמה אנשים שכותבים על שיויון זכויות של נשים. הינה התרומה הקטנה שלי לנושא (רציתי לשים גרסה אחרת, אבל כמה שאני תופס מהבחורה הזאת היא זייפה, ולא שאני מבסוט מהגרסה הזאת אבל נניח).

[gv data="OEZdCISwNdM"][/gv]

Share

Let the Truth Come Out – לזכר ששת המליונים

קיבלתי עכשיו בדוא"ל, אני מדביק כמו שקיבלתי:

לא יאומן, ארכיון גרמני כולל תיעוד מפורט של הרציחות בהתחלה יש פרסומת . אבל להמשיך לראות.

http://www.cbsnews.com/sections/i_video/main500251.shtml?id=2274705n

הקישו על הקישור ושמעו את הסיפור המצמרר על הארכיון הגרמני.

סיפור זה עלה לאוויר ביום ראשון 17 בדצמבר בתוכנית "60 דקות" – על סוד גרמני ישן – של ארכיב נעול הנמצא בעיירה גרמנית ( Bad Arolsen ) בו מאוכסנים אוסף דברי ערך של אינפורמציה על 17.5 מיליון קורבנות השואה.

הארכיב מאוד גדול ( 16 מייל של מדפים המכילים 50 מיליון דפים של מסמכים) ועד לאחרונה היה מחוץ לתחום לציבור. אבל לאחר שהממשלה הגרמנית הסכימה השנה לפתוח את הארכיב, מנחה החדשות סי.בי.אס , סקוט פלי, נסע לשם יחד עם עוד 3 ניצולי שואה ע"מ שיוכלו לראות מסמכים אישיים שלהם מהשואה.

זה מרגש במידה שלא תאמן – על אחת כמה וכמה בעקבות הפגישה באיראן בנושא הכחשת השואה שהתקיימה השבוע. אנו מנסים לספר את הסיפור לאנשים שיש להם עניין מיוחד בנושא. עברו מעל 60 שנה מאז שהסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה.

מייל זה נשלח כשרשרת זיכרון לזכרם של 6 מיליון יהודים, 20 מיליון רוסים, 10 מיליון נוצרים ו – 1,900 כמרים קתוליים שנרצחו, נטבחו, נאנסו, נשרפו הורעבו והושפלו. היום, יותר מתמיד, עם איראן, בין היתר, שטוענת שהשואה היא "בדיה" – זו חובה לוודא שהעולם אף פעם לא ישכח!

מייל זה מיועד להגיע ל – 40 מיליון אנשים ברחבי העולם. הצטרפו אלינו ותהיו חלק בשרשרת הזיכרון ותעזרו להפיץ מייל זה ברחבי העולם. שלחו מייל זה ל – 10 אנשים שאתם מכירים ובקשו גם מהם להפיץ את שרשרת הזיכרון. נא לא למחוק מייל זה. ייקח לכם רק דקה להפיץ – תודה!

its a nazi archive that just recently opened, and it has information about
17.5 million victims of the nazis. please watch and pass it on for the
memory of all who got killed and murdered and been raped and got starved
to death and burned to death by the nazi devil.
jews, Christians, …..human beings!
its mostly important today, since we've got Iran doing convention about
how the Holocaust was just a fiction and scam of the jewish people…..
please don't let the world forget so such thing as the hall won't return!
its going to take 1 minute of your time…

Share

השידרוג אל 7.04 – המשך

בסופ"ש החלטתי לעשות את זה. הבנתי שאין בעייה ענקית, אחרת הייתי שומע (כמו ששמעתי ששידרוג מ־6.06 אל 6.10 בעייתי). השידרוג נעשה על ידי פתיחה של adept עדכון מאגרים, ואז שימוש באשף הגראפי. אני יודע שאפשר להפעיל אותו ידנית, אבל אני לא הולך לחפש ברשת אותו הדגל שאני צריך להעביר. בסופו של דבר, אני צריך לסמוך על הפצה שתעבוד כמו שהם מכריזים שהיא עובדת (ושידרוג גראפי הוא חלק מהרעיון). נתחיל מהסוף:

  1. השידרוג ארך 4 שעות. בשלוש שעות לקחה ההורדה (החיבור שלי הוא 750 קב"ש).
  2. התוכנה של השידרוג נפלה אצלי בדיוק בשלב האחרון (של הניקוי).
  3. במהלך השידרוג נשאלתי שאלות דרך המסוף, ללא חלונות גראפים. אני אסביר בהמשך.

מהסיבות הללו, אני לא יכול למהליץ על שידרוג מ־6.10 ל־7.04 דרך האשף הגראפי למישהו שלא מבין מספיק לינוקס.

הבעייה הכי גדולה שנתקלתי בה הייתה הייתה שבחלק מהשידרוג, המסוף רצה ממני קלט. הפתרון הוא לפתוח את המסוף (יש כפתור כזה בחלון השידרוג) ולפעמים ללחוץ enter כדי לקבל את ברירות המחדל שלו. זה מבחינתי show stopper גדול, כיוון שאני יודע שצריך לעשות את זה, כי אני יודע איך התוכניות הללו עובדות.

נתקלתי גם בכמה שאלות על קבצי תצורה שהשתנו (הגיוני, כי שיניתי כמה מהם). אבל בגדול, אני יכול להגיד שאצלי השידרג הצליח. הבעייה היחידה היא בעייה יחודית למחשב שלי, שדיווחתי עליה בשבוע שעבר.

Share

תרגומים של תוכנה חופשית – חלק ב

חלק שני בסדרה, שימוש ב-KBabel. חלק ראשון היה הסבר כללי על יצירה של קבצי תרגום.
KBabel זאת התוכנה לתרגום. כל השאר פשוט נופלות ממנה. הממשק הוא די טריויאלי, יש למעלה מחרוזת, למטה יש מקום ריק שבו רושמים את התרגום. פשוט. היא מכילה הכי הרבה פיצ'רים שעוזרים למתרגם לעבוד.

הנייוט בתוכנה הוא פשוט: ctrl+pgdn יביא אותנו למחרוזת הבאה לתרגום. יש קיצורים לעבור למחרות הבאה, למחרוזת הבאה שמסומנת בתור פאזי, וכו'. אני יצרתי לעצמי קיצורים יותר נוחים לי לפקודות הללו (תפריט הגדרות, תחת פקודה הגדרות קיצורי מקשים).

כאשר עובדים עם תרגומים קיימים, הרבה פעמים רואים פאזים שהם מתרגמים בצורה טובה. הביטול של הסימון בתור פאזי נעשה על ידי המקשים ctrl+u.

אפשרות חשובה היא הבדיקה של איות תוך כדי עבודה. זה נעשה על ידי פתיחה של תפריט פרויקט (שגיאת כתיב נכון? צריך לתקן בתרגום של התוכנה… כמה אירוני), תצורה, ואז בחירה בכרטיסייה איות, ובחירה בלקוח hspell (כמובן שהוא צריך להיות מותקן במערכת).

הגדרת מאיית עברי

מומלץ לבצע בדיקות על התרגום. יש בדיקות שהתוכנה יכולה לעשות, בין השאר לוודא תגיות XML שתואמות בין המקור לתרגום, שאין מחרוזות שמועתקות (למרות שהבדיקה הזאת אפשר להתעלם ממנה הרבה פעמים), סימני פיסוק לא מתאימים. הפקודה נצאת בתפריט כלים ואז תת תפריט בדוק תקינות. אני בדרך כלל משתמש בפקודה הראשונה: בצע את כל הבדיקות. אחרי הבדיקה מחרוזות בעייתיות מסמנות באדום (בניגוד לכתום המסמן שגיאת כתיב). מעבר בין מחרוזות בעייתיות נעשה על ידי shift+pgdn.

איך הבודקים אם התרגום נכון? נכנסים למסוף מפעילים פקודה דומה לזו:


sudo msgfmt kmail.po -o /usr/share/locale-langpack/he/LC_MESSAGES/kmail.mo

ואז מפעילים את תוכנה עם התרגום החדש.

בהפצות נורמליות הנתיב הוא /usr/share/locale/he/LC_MESSAGES/. אין לי מושג למה שינו את הנתיב באובונטו, הוא עובד די טוב במדנריבה, סוזה ודביאן. אולי בהפצות אחרות, אבל אין לי ניסיון איתן ולכן אני לא אדבר עליהן.

ישנו באג פתוח ב-KDE3: יש נקודות כאלו בזמן שכותבים. הנקודות הללו אמורות לסמן לנו איפה יש רווחים במחרוזת שאנו מתרגמים, רק שבעברית זה לא ממש עובד. כדי למחוק אותן יש לפתוח את תפריט הגדרות, ואז לבחור בהגדרות kbabel. בכרטיסייה של עריכה, יש לבטל את הסימון של סמן רווחים לבנים בנקודות.

ביטול סימון של נקודות

 

Share

[קיטור] המצב העגום של גנו/לינוקס כשולחן עבודה

לפני שמישהו ב-Whatsup יחשוב שזה ספאם, או טרוליזם ימחוק או לא יודע מה, אני מעתיק את ההודעה במלואה. מי שרוצה שיתחרע, אני מקווה שהמצב פה לא יצא מכלל שיטה, ואני לא אאלץ לסגור, כי אני באמת רוצה לדעת מה אנשים חושבים על זה (קישור ישיר להודעה שם):

בעקבות הדיון הזה:
http://www.ubuntuforums.org/showthread.php?t=347071

עברתי ובדקתי כמה באגים פתוחים יש למס' חלקים עיקריים של גנום:
gtk: 1865, מתוכן כ350 בלי מענה
evolution: 3411 מתוכם כ600 בלי מענה
file-roller ~139

gstreamer עדיין לא עובד בצורה משכנעת (אחרי 5 שנות פיתוח).

אין אפשרות לסנכרן בצורה עקבית עם אמצעים חיצוניים (גם לי יש פאלם, שהוא כבר בן 6,
ועדיין לא עובד בצורה אמינה).

אי אפשר לדבר במסנג'ר, אי אפשר לבצע שיחות ועידה (שוב, אחרי כמה וכמה שנות פיתוח).
בריל וקומפיז זה נחמד מאד, אבל הם יצטרכו עוד כמה שנים כדי להתייצב (אין תמיכה ב ati כמעט בכלל – וזה היצרן מס' 2). אין תמיכה ב googletalk, סקייפ מזניחים את לינוקס לגמרי.

אופן אופיס, מרשים ככל שיהיה – כבד, איטי, מבולגן לגמרי מבחינת מישק משתמש.

gtk מסריח לגמרי (לא מתוחזק – לא טוב, בכל מקרה), kde מבולגן, וכך כל האפליקציות שכתובות אליו – qt לשימושים מסחריים הוא אחד הtoolkits הכי יקרים בשוק (וצריך רשיון
נפרד לכל פלטורמה).

אין תמיכה במשחקים (אמולטורים ומשחקי fps עם מנועים בני 7 זה נחמד, אבל נו באמת).
אין תמיכה בחומרה (לא אשמת המפתחים, אבל כמשתמש קצה זה מגביל נורא).
אין כמעט תמיכה של תוכנות מתמחות.

פיירופוקס טוחן זיכרון, ובארץ אף אחד לא שם קצוץ על תמיכה בתקנים.
eclipe גם טוחן זיכרון, וגם נתקע.

nautilus נחמד (הרבה יותר טוב מ konqueror)
evolution, עם כל הביקורת, יותר טוב (לדעתי) מ kontact.

אין תוכנה ראויה לניהול תמונות.

טוטם לא מדהים – מזל שיש את vlc.

ולמה לעזאזל, מנקודת המבט שלי כ end-usr צריך להיות הבדל בין toolkits שונים?
אי אפשר להסכים לתקן ל look-and-feel, ולחסוך את כל נושא התאמת ה themes בין
תוכנות מבוססות qt לכל שאר העולם?

לסיכומו של עניין – גנו/לינוקס לא עונה על הצרכים שלי כמשתמש קצה – היא מאד מאד מוגבלת, לדברים הבאים:
– גלישה ברשת (עם אופרה). – אבל לא לאתרים עם מדיה זורמת, מכיוון שהתמיכה בהם לקויה.
(בעיקר wmv – נסו להכנס ל uselessjunk, עם totem-gstream ו mozilla-totem,
ותראו מה קורה. נקודות בונוס למי שמצליח לעשות resize בלי שיתרסק..).
– ניהול אימייל (דרך אופרה, עם gmail).
– ניהול יומן (דרך אופרה, עם google calendar)
– צאט (עם gaim, או דרך אופרה עם meebo).
– כתיבת מסמכים פשוטים (אחרת העולם החיצון לא יוכל לקרוא אותם).
– תכנות.
– מוזיקה, סרטים (עם vlc וamarok)
– צריבת מדיה (עם k3b).
– גניבת מדיה (azureus, amule).
– עריכת תמונה (בזהירות, המישק של gimp יכול להיות מאד מתסכל לפעמים (ומעולם לא השתמשתי בפוטושופ))

אלו פעולות ברמת הסבתא.. אבל שום דבר מעבר לזה – פנטיום 1 יכול לבצע אותם יפה.

האלטרנטיבות:
1. חלונות – בשום פנים ואופן – החרא הזה נתקע על ימין ועל שמאל, וכמויות התחזוקה שזה
דורש פסיכוטיות לגמרי (antivirus, firewall, spybot, adaware, cccleaner, regclean)

2.מק – במחירים של הארץ? יש לי רק שתי כליות – יופי ידע.

Share

Lenovo 3000 N100 Ubuntu 7.04

If you have the Lenovo 3000 N100 laptop, please do NOT UPGRADE TO Ubuntu 7.04. Currently the ACPI code is completely broken and the fan control is not working. Installing the new version of (K)Ubuntu will make your machine overheat.

I have added a comment in bug 858994, and I opened a new one 114312.

https://bugs.launchpad.net/ubuntu/+source/linux-source-2.6.17/+bug/85894

https://bugs.launchpad.net/ubuntu/+bug/114312

Share

תרגומים של תוכנה חופשית – חלק א

ביקשו ממני שאני אסביר את התהליך של תרגום תוכנות בתוכנה חופשית. כיוון שאין לי על מה לרדת השבוע (טוב יש עוד פוסט בנושא "אני שונא לינוקס" שמתבשל אבל אני צריך לחקור עוד קצת לפני שאני מפרסם), אני אעתר לבקשת הקוראים ואנסה להסביר. שימו לב, זה מתויג בתור "דברים עובדים בלינוקס", כי אני די מרוצה מהמנגנון הזה, לפחות איך שהוא ממומש בשרתים של KDE.

אני אתעלם מהרבה פרטים בהסברים פה, אין טעם לסבך את הקוראים בפרטים הטכנים כאשר אני מנסה רק להסביר רעיון כללי. מי שרוצה, שישאל בפרטי. אם אני לא אתעצל ותהיה לי סיבה טובה לענות – אני אענה על שאלות.

שלום עולם

נתחיל מתוכנית פשוטה:


int main()
{
printf( tr( "Hello world" ) ) ;
return 0;
}

עכשיו, בעזרת הפקודה xgettext נוציא מתוך הקובץ את התבנית לתרגום, קובץ myfile.pot . כדי ליצור את התרגום, נעתיק את הקובץ אל קובץ חדש בשם myfile-he.po (שימו לב, בלי t בסוף). אותו נתרגם בעזרת kbabel. יפה, שלב ראשון הבנו.

נעים להכיר

טוב, יצאה גרסה שנייה לתוכנית שלנו, ונוספה מחרוזת חדשה.

int main()
{
printf( tr( "Hello world" ) ) ;
printf( tr( "Nice meeting you" ) ) ;
return 0;
}

עכשיו בקובץ שלנו חסר לו תרגומים. כאשר נייצר את התבנית, נגלה שיש לה שתי מחרוזות ואילו בתרגום שלנו יש רק אחת. בעייה, איך ממזגים?

בגדול, מייצרים את התבנית מחדש, ואז משתמשים בתוכנית msgmerge. אם מעבירים לה פרמטרים נכונים, היא תעדכן את הקובץ המתורגם שלנו ותוסיף לשם מחרוזת ריקה שצריך לתרגם. מפעילים את kbabel ומסיימים את התרגום. יפה, שלב שני הבנו . אנחנו חכמים.

אופס…

מי שיודע "טיפה" C, ישים לב שהתוכניות הללו די שבורות, הן למעשה מדפיסות את הטקסט באותה שורה ושתי הטקסטים יוצאים צמודים בלי רווח ביניהם. אני רציתי שיהיה מעבר שורה ביניהם. גרסה שלישית לתוכנה שלי.

int main()
{
printf( tr( "Hello world\n" ) ) ;
printf( tr( "Nice meeting you\n" ) ) ;
return 0;
}

עכשיו, כאשר נייצר את התבנית נקבל שתי מחרוזות. אבל, הן לא אותן מחרוזות שיש בתרגום שלנו. מה יקרה כאשר נמזג?

מה שיקרה, זה שמערכת המיזוג תשים לב שהמחרוזות שיש בקובץ המתורגם "מספיק דומות", ותסמן את התרגומים בתור "פאזי" – fuzzy (לפי דעתי פאוזי היה צריך לנצח שנה שעברה, ולכן אני אשאיר את זה בעברית – פאזי). במחרוזת : "Hello world\n" תשתמש בתרגום של "Hello world" והמחרוזת תסומן בתור פאזי. טוענים את התרגום החדש אל kbabel ומתקנים את הפאזי – מוסיפים מעבר שורה בסוף כל מחרוזת שיש בקובץ.

יש עוד סיבות יצירה של פאזים. בתחילתכל מחרוזות יש הערה שאומרת מאיזה קובץ נלחקה המחרוזת. היא עוזרת כאשר התרגום לא ברור – והדרך היחידה היא לגשת לקוד של התוכנה כדי להבין מה זאת המחרוזת הזאת. אם ההערה תשתנה יותר מדי (למשל המחרוזת עברה לקובץ C אחר) המערכת לא תזהה את המחרוזת המקורית, ובתור ניחוש תשאיר אותה בתור פאזי.

עוד סיבה היא ניחושים. המערכת מכילה בסיס נתונים של תרגומים, ואם היא מצאה מילה מתאמה היא תשלים אותה עבור המתרגם, אבל תסמן בתור פאזי. אף פעם, לא לסמוך על החלטה של מכונה בתחום הזה, תמיד לבדוק.

אפשרות נוספת היא המתרגם. נניח יש מחרוזת שהוא לא ברור לגביה – לפעמים הוא יתרגם וייסמן בתור פאזי. מין תזכורת "יא טמבל, אל תשכח את זה".

המשך

בגדול, גדול מאוד, זה התהליך שבו נוצרים תרגומים. השמטתי הרבה פרטים, כדי להבהיר את שיטת העבודה מצד המתרגם. מי שמפתח – שישבור את הראש ויקרא מדריכים אודות gettext, הבלוג הזה קצר מכדי להסביר אפילו בקצרה איך המערכת הזאת עובד.

בהמשך, עבודה עם kbabel. יש כמה טריקים שחייבים להעביר.

Share