לפני כשבוע רד-האט הודיע על מהלך תמוה מבחינתי: הם יסרסו את המערכת שלהם כדי שהיא תוכל לעבוד עם secure boot, או כפי שאני קורא לו – אתחול מוגבל.
מצד ראשון זה נראה לי תמוהה… לא אכפת להם לשלם כדי שמחשבים יעבדו עם השטות הזאת, כי הם טוענים שהם לא רוצים שהמשתמשים יאלצו לבחור חומרה כמו פעם. למי שלא משתמש בלינוקס יותר מחמש או שש שנים זאת חוויה מוכרת – קודם מחפשים באינטרנט את החומרה ובודקים האם היא נתמכת. מי זוכר את הימים שהיינו קונים מצלומות רשת כי מסויימות כי הן נתמכות, או המעבר הכואב ל-SATA (לא כל הלוחות היו נתמכים בהתחלה…).
למה פתאום אכפת להם? לפני חמש שנים לא יכלו לקנות רישיון גלובאלי עבור mp3/dvd כדי שהמשתמשים יהנו מזה…? למנדריבה לא הייתה בעייה עם זה…
ואז קלטתי. פדורה היא הפצת הכנה עבור RHEL. וזה אומר שתוך שלוש שנים כל חומרה טובה באמת תתמוך בהגבלות אתחול החדשות. ומשתמשי enterprise ירצו להתקין את זה על חומרה “טובה”….
אז כרגיל – רדהאט בודקים את הדברים שלהם על הקהילה, כדי שיכלו למכור לחברות הגדולות. אני לא רואה את ARCH או Debian או Gentoo או אפילו Magia מגבילים את עצמם כדי לתמוך בדבר הזה. Suse Redhat – הגיוני! נראה שאפילו אובונטו יש להם פתרון משלהם: הם עובדים על מפתח שיכלו לשתף עם כל הקהילה.
