כל הפוסטים של elcuco

כנס Core C++

שבוע שעבר היה כנס Core C++ <Local>‎ והיה לי הכבוד להיות שם. האמת? מאוד נהנתי. האוכל היה מעולה (היי דפנה, תודה שעזרת עם הדיאטה!) פגשתי כמה אנשים נחמדים (ערן, שנים שלא התארנו… כיף לראות אותך!). היו עם עמיתים לעבודה שראו אותי לייב לראשונה (ככה זה העולם בימינו, חלקנו הגדול עובד ב-remote). אני חושב שאחת ההחלטות הכי חכמות הייתה לעשות הפסקה של 30 דקות בין ההרצאות – לא הרגשתי לחץ לרוץ בין מסלולים כמו בכנסים אחרים שהייתי בהם.

כמה ההרצאות שהייתי בהן ומאוד נהנתי:

  • The many faces of Number <–> String conversions של Dvir Yitzchaki – יא אללה… איזה סיבוך. האיש במשך במשך 30 דקות מסביר 4 שיטות להמרת מסתרים אל טקסט ולהיפך. כל אחת גרועה בצורה אחרת… מה הפלא שהשפה מפחידה אנשים. כאמור – מרתק! (האמת אני רוצה לכתוב פתרון אחר לשאלה שמרכזה הרצאה הזאת)
  • C++17 key features – של Alex Dathskovsky – הרצאה מעולה. כל שקף פיפס קטן ומועיל. כל שקופית היה כיף לקרא!
  • C++ 20 Overview: The Big Four – של Pavel Yosifovich – ההרצאה הייתה ארוכה, ובקושי הספיקה לדבר על מה שעינין אותי (אני מחפש מידע על modules). אבל הוא הסביר בצורה מעולה מה זה co-routines. הדוגמא שלו הייתה פשוט מעולה והסבירה לי סופית מה זה הפי’צר הזה. החלטתי להבין איך לממש את הדוגמא שלו בעזרת C++17… והבנתי.
  • opt-viewer: Inspecting compiler optimizations in high-level code של Ofek Shilon – המרצה מעולה. אהבתי את קצב הדיבר המאוד איטי שלו, האיש מאוד מפוקס והוא מאוד סיקרן אותי! (מה גם שהוא עשה חיקוי מעולה של לינוס!). הוא הסביר גם על מיקרו אופטימזציות שהקומפילר מפספס, והאמת, השאיר אותי עם פה פעור. כל הכבוד!

וכמובן – ההרצאה של Bjarne Stroustrup. האיש פשוט חד, מלא ביקורת ולא דופק חשבון. למשל כשנשאל על הדיאלקט של Managed C++‎ שיש ב־C#‎ הוא פשוט ענה שהדיאלקט צריך להיכשל. היו לו ירידות קשות על ג’אווה (תמיד מטרה נוחה) והוא הפתיע בדברים שהוא כן היה מעוניין שיקודמו. למשל stable abi וקצת יותר tooling כמו build system + package mangers. משום מה חשבתי שהוא יהיה נגד. הוא מודע לטעות הגורלית שנעשתה – והיא לעשות את השפה המשך של C, אבל הוא שלם איתה ולא מתכוון לחזור בו. אמרה לטעמי מאוד חזקה – לאמץ את החולשות.

אני מחכה לווידאו של ההרצאות וקישורים לשקופיות של כל המרצים. יש מלא תוכן שלא עבר (למשל מרצה עם שקופיות שכללו טקסט קטן מדי) או הרצאות שנאלצתי להפסיד,C++ Integer Promotion is Completely Broken של שחר שמש נראית מעניינת, וגם Modern Design Patterns with Modern C++‎ של Muhammad Zahalqa (אני לא הולך לנסות לכתוב את השם שלך בעברית, אני אטעה באיות… סליחה).

תודה לכל המרצים, אני למדתי המון ונהנתי מהכנס בצורה יוצאת דופן. כל הכבוד למארגנים!

(הפוסט כנראה יעבור עריכה כשאני אנמצא את השקופיות וקישורים לאתר של האנשים… תרגישו חופשי לכתוב מה פספסתי בתגובות… או כמה שגיאות כתיב יש לי)

Share Button

מטבע קריפטולוגי ידידותי לסביבה – Chia (לא) – חלק ראשון

אז הבחור שהמציא את ביטוררנט, החליט לעשות מטבע וירוטאלי. הוא גם החליט שהמטבעות הקיימים הורסים את העולם, כי אנשים כורים בהם בכמויות ופשוט צורכים המון אנרגיה. אז הוא החליט לעשות אחד מבוסס “דיסק” ולא “חישוב”. המטבע נקרא chia והוא בן פחות מחצי שנה. שיחקתי איתו, ולהלן סיכום מאוד פשטני שלו.

הסבר על המערכת ממבט 1000 ק”מ

הרעיון של כריית המטבע הוא פשוט: פעם בחצי שעה הרשת מייצרת אתגר (challenge). לכל לקוח (farmer) שמחובר יש 30 שניות לענות על האתגר, ולענות לתשובה מתוך התשובות שכבר זמינות לו (אלו החלקות שלו, ראה המשך). בין כל אלו שענו, מוגרלת צ’יאה בודדת. זה אומר שפעם בחצי שעה, יש לך סיכוי לקבל מטבע, הסיכוי תלוי בגודל של הרשת והגודל של החלקות שלך.

אתה בתור לקוח של הרשת, יש לך שדות שבהם אתה מעבד/מגדל צ’יאות (farming). כל חלקה (plot) היא בגודל k=32 (בפועל 100 ג’יגה ביית, כן, הגדלים פה עצומים). אתה חורש (plotting) חרשה ובו נשמרים הרבה אתגרים. פעם בחצי שעה, אתה מקבל אתגר ומחפש אותו בשדות שלך. זה עבודה די טריויאלית שלוקחת לרספבריפאי בערך שנייה או שתיים, יש לך 30 לענות. אמלק – כל מחשב הכי ליפה בעולם מתאים לגידול (farm).

כיוון ההגרלה מתבצעת בתדירות קבועה, ואתה יודע מה הגודל היחסי שלך מהרשת – מקובל לחשוב לא על ההסתברות שלך לזכות בצ’יאה, אלא “כמה זמן עד שתקבל צ’יאה”. אני למשל נמצא על שלוש שנים, עם 65 חלקות, דיסק חיצוני מלא.

הטכניקה של החרישה

כשהרשת יצאה (אני תפסתי את זה חודש לאחר הפרסום הרשמי), באמצעות הקוד הרשמי על המחשב הנייד שלי, הצלחתי לחרוש חלקה אחת של k=32 בגודל 100GB במשך 9 שעות. לאחר חיבור לרשת, קיבלתי תשובה שאני אקבל צ’יאה עוד 10 שנים.

התיאוריה באותו זמן הייתה: אתה חורש אל דיסק ssd, הורס אותו תוך כדי (יצירת החלקות כותבת המון אל הדיסק ולא פעם אחת פר חלקה) – אבל ברגע שאתה חורש חלקה, אתה מעביר אותו על דיסק מכאני עמיד ואתה משתמש בדיסק המכאני כדי לגדל/לעבד (הדיסק המכאני בשימוש לקריאה בלבד, ואין לו צורך להיות מהיר למדי). בזמן האחרון יצא כלי חדש של mad max שמאפשר לחרוש במהירות. על המחשב שלי, הכלי המקורי בפייתון היה נותן תפוקה תוך 9 שעות, ואילו החדש שכתוב ב-C++ נותן תוצאות אחרי 90-120 דקות (היי ארתיום, מה נשמע? אתה מקדים את כולם). הכלי הזה גם צורך כמה MB של זכרון RAM במקום GB, דבר הפותח אפשרויות רבות.

למשל, על מחשב/שרת xeon שיש בבית שלי, הצלחתי לחרוש באמצעות mad-max ב-12 שעות (מדובר על דיסק עם חיבור sata ולא nvme והמעבד ישן). ניסיתי שוב על הפאי שלי (פאי 4, במקור חלקה ב-72 שעות, עם הזכרון מפוצץ) – וקיבלתי חלקה תוך 25 שעות, (רב הזכרון היה פנוי!). על הנייד שלי (עם חיבור nvme – תזכורת) חרשתי במקביל שתי חקלות – וקיבלתי היפר-פררללזיצה: החלקות עכשיו עבדו תוך 80 דקות כל אחת! אבל, המחשב התחמם. ממש, ההייתי צריך להרים אותו (שיקבל אוויר קר, ולא מהשולחן) העברתי אותו לחדר אחר והטמפ’ ירדה אל 80 מעלות במעבד. המקלדת של המחשב הייתה בכמה מקומות 43 מעלות (לכל אחד בימינו מד חום דיגיטאלי, לא?) – אי אפשר היה לגעת בו, והוא הוציא ריח של אלקטרוניקה חמה.

מסקנה

לפטופ גימיינג זה צעצוע. אם הייתי משחק בו (ולא, הקקי הזה לא מריץ אפילו City Skylines כמו שצריך) – הוא היה מתחמם עד כדי שלא ניתן לגעת בו. כדי להפעיל עומסים כאלו במשך חודשים (המחשב באופן קבוע יחרוש – הסברים בפוסט הבא) – צריך מחשב של ילדים גדולים. אני בטוח שאפשר לקבל ביצועים די טובים טלפון סלולרי – אם נשים אותו במקרר.

בהמשך נתחיל להבין כמה המטבע הזה כלכלי וכדאי.

Share Button

ההפצה הכי מגניבה – qubes os

החלטתי לשחק קצת עם הפצות, ומצאתי את ההפצה QUBES OS. האתר בית שלה הוא כאן: https://www.qubes-os.org/ . היא מיועדת בעיקר לאוהבי פרטיות… אבל יש בה מלא טריקים ממש מגניבים.

המערכת בגדול יש לה קונצפט של qubes – הם בעצם מערכות הפעלה (לא רק לינוקס) שהן כולן virtualized ולכן הן מנותקות אחת מהשנייה. בכל qube יש הפצה שלמה כך שנוצרת הפרדה מלאה בין פרופיל של עבודה ופרופיל פרטי (למשל ככה אני עובד בה). יש בה גם qubes שנמחקים מיידית – אתה פותח דפדפן, ומסוף… וברגע שאתה סוגר – פוף – הכל נעלם.

המערכת בגדול היא Fedora/RedHat (הם קוראים לזה כאן dom0) שמעליה עשו מלא תפירות כדי שכל ה-Guests יעבדו בצורה שקופה (הרב המוחלט של הדברים הוא גרפי לגמרי כאן, וזה מדהים!). הסביבת עבודה היא XFCE אבל יש אפשרות להתקין גם KDE שם… אבל, בכל אחד מה־qubes אפשר להתקין את כל התוכנות שאתם רוצים. נו, virtualized environments FTW. הכל מבודד אחד מהשני!

הדברים המגניבים

  1. כשמחברים התקן – יש חלון שמציג מה התחבר. כמו ב־Windows… זה היה חסר לי האמת.
  2. כל qube הוא מנותק מהחומרה לגמרי. ואז צריך לעשות pass trough כדי לקבל גישה אליהם (למשל אני צריך USB serial להעביר לפרופיל עובדה כדי לצרוב חמורה, או להעביר את המצלמה אל הדפדפן וכו’).
  3. חלונות של כל qube יש להם מסגרת בצבע שונה, צהוב, ירוק, כחול וכו’. מאוד עוזר להבין מה שייך לאן.
  4. dom0 אין לו גישה לרשת בכלל! ככה שאם יש בעייה – המחשב ימשיך לעבוד. שהוירוסים יהרסו מכונות מדומות ולא את המערכת הראשית. גאוני.
  5. בגלל הקטע של ריבוי מערכות הפעלה – לבדוק הפצה חדשה זה … פשוט מיידי. ב־qube הפרטי יש לי Debian ובעבודה Redhat/Fedora (אני אפילו לא יודע, ולא מעניין… זה פשוט עובד!)
  6. ה־clibpboard הוא… מעניין. אתה מעתיק משהו, וזה מגיע אל dom0. ואז אתה יכול לדביק אותו אל qube מסויים והוא נמחק מ־dom0, בתוך אותו qube אתה יכול להדביק כרגיל, כמה פעמים שתרצה. (זה קצת מתסכל כי אתה צריך להדביק קודם כל אל המכונה, ואז ללחוץ שוב על קיצור מקשים שוב כדי להדביק בתוכנה). אבל – הם פתרו את הבעייה הזאת בין מכונות ויאטואלית!
  7. המערכת קבצים פה מבוססת volumes ולא מחיצות כמו שיש בעולם ה־PC . זה אומר שאם ב־qube הפרטי נגמר לי המקום (כברירת מחדל הם מקצים כמה ג’יגות בודדות לכל מערכת), תוך כדי ריצה אפשר להדגיל את ה־rootfs של המערכת. לא מצריך reboot של ה־guest/qube.
  8. בכל מקום אין ססמאות root. אין בזה צורך. המחשב יש לו ססמה כשהוא עולה (הצפנה של דיסק) ואז ססמה של משתמש. הקשת ססמת sudo עבור container פשוט מיותר.
  9. כברירת מחדל המחשב משתמש ב־XFCE וב־xscreensaver. וזה אומר שכשאני פותח אותו מיידית אני רואה את מסך הנעילה (במקום שנייה ב־GNome או KDE). כמו כן – אני מזכיר שהיו בעיות בנועלי מסך בשנים האחרונות: https://www.jwz.org/xscreensaver/toolkits.html

הבעיות

  1. הממשק של dom0 הוא XCFE, בעבר השתמשו ב־KDE אבל החליטו לעבור. אני צריך קודם כל להבין איך משתמש ב־KDE כאן (או גנום האמת, אני משתמש בה המון) – ואז להבין למה הייתה החלטה לעבור מזה.
  2. התמיכה במקלדת שהיא לא אנגלית בכל qube … בעייה. אין להם אפשרות לעבור את המקלדת של dom0 אל ה־qube.
    https://github.com/QubesOS/qubes-issues/issues/1396
  3. צריך להודות באמת…dom0 הוא מימי הביניים. ההפצה שיושבת על הברזלים עצמם, היא קצת ישנה…(Fedora 25) ואצלי היא עשתה “אופס” והייתי צריך להפעיל מחדש כדי לקבל רשת.
  4. לא יצא לי למדוד… אבל צריכת הזכרון והסוללה (!) יותר גבוהות מהפצה פשוטה.
  5. הפעלה של תוכניות בתוך qube חדש, לוקחת כמה שניות. אחרי שה־qube עלה זה מתנהג טוב.
  6. אין אפשרות להפעיל ווידאו במסך מלא. יש חוק בל יעבר במערכת הזאת, שאין חלון שתופס את כל המסך. זאת הסיבה שבגללה אי אפשר לצפות בווידאו בצורה נורמאלית במערכת הזאת. (וזאת הסיבה שמחקתי בסופו של דבר).

לסיכום: אני לא חשבתי שאפשר לעשות משהו שונה בהפצת לינוקס. ו-QubesOS תפסה אותי בהפתעה מוחלטת. יש לי כבוד רב לאנשים שעשו את העבודה הנפלאה הזאת. וכן, בכוונה התעלמתי לגמרי מהבטי האבטחה שיש להפצה הזאת, אותם אפשר לקרא בכל מקום אחר. אני בכוונה הסתכלתי על ההפצה הזאת כהפצה יום יומית. אם הייתי צריך לסכם במילה אחת, זאת הייתה: 👏👏👏👏.

תוספת: למי ששואל… זאת הדרך היחידה שמצאתי ללכוד את המסך. וזאת תהיה בעייה למי שעושה שיחות ווידאו שבהם הוא משתף את כל המסך. עוד נקודה לרעת ההפצה הזאת.

Share Button

ספריית ממשק לשולחן עבודה – nana pro

אני די מאסתי ב־Qt. הספרייה פותרת את כל הבעיות של שנת 2003 (ספרית STL חסרה וספריות רשת לא קיימת – למשל). ולא פותרת את הבעיות של שנות 2020 – איך אני משתמש מנהל חבילות כדי לקבל את הספרייה (לא נכון – כבר מתחיל להיפתר – גרסה 6 מתחילה לתמוך ב־cmake/conan). הפסרייה עושה פורק לחלק גדול מהדברים שב־standard c++ library – אני מבין את הצורך ההיסטוריה בפתרונות האלו – אבל כרגע אין בהם צורך. כמו כן – הספרייה מספיק גדולה וכדי להתחיל לחפש אלטרנטיבה. אז אני מחפש וכרגע אני בודק את nana-pro.

זאת ספרייה די וותיקה, והמטרה שלה היא רק לעשות ממשק משתמש – ולא להתעסק בבעיות רשת, או להמציא container חדש או string מחדש. היא משתמשת ב־C++‎17. אז אני בדקתי אותה.

הדברים הטובים:

  • הקוד אין לו תלויות נוספות (למעט libpng/libjpeg והם אופציונאלים).
  • יש דוגמאות באתר.
  • הקוד משתמש ב־cmake כדי להיבנות, אז קל להוסיף אותו בתור תת ספרייה בפרוייקט שלך.
  • אני הצלחתי להשתמש ב־FetchContent_Declare כדי למשוך את הקוד – פחות אידיאלי אבל שמיש (מתקמפל בלינוקס וחלונות). בעזרת conan הצלחתי להשתמש ב־libpng בלינוקס. היה קצת מלחמות בחלונות – אז נטשתי את הרעיון. אבל לפי דעתי פתיר.
  • הצורך להשתמש ב־C++‎ רגיל ללא תוספות … זה מרענן. אם כי ב־std::filesystem יש חוסרים (ביחס למה שאני רגיל מ־Qt). אפשר לכתוב פונצקיות עזר ולקוות שבעתיד זה ייכנס לתקן.
  • הצלחתי לכתוב תוכנית מלאה – ללא מחלקות. הכל כתוב בתוך main file. וזה קונסצפט מעניין. הצורך לבנות מחלקות עבור על פעולה במקום להשתמש ב־std::function הוא … מיושן (כן, אני יודע איך המימוש של lambda הוא בקומפילר).
  • כתיבה אל הממשק עצמו אפשרית מתוך כל thread.
  • יש להם thread manager ממש מגניב. למשל – לשים callback שירוץ ב־thread הוא רק לעטוף את הפונקציה שלך בפונקציה אחרת. ככה ה־callback שלך לא יחסום את הלולאה הראשית. (זה החלק הכי אהוב עליי בספרייה הזאת).

הדברים הרעים:

  • כשאתה מוסיף widget אל טאב למשל – הטאב לא מקבל עליו אחריות. במקרה שלי – אני עשיתי משהו בתוך callback, וכאשר ה־callback הסתיים ה־widget שלי נעלם כי יצא מה־scope. בסוף הפתרון היה לשמור את ה־widget החדש במערך גלובאלי.
  • הפקד של tab control לא ממש חביב עליי. אני לא יכול לבקש “תגיד לי מי מציג את T” (הפקד עצמו הוא מבוסס תבנית, אני השתמשתי ב־std::string בתור הבסיס שלו). בסוף חיפשתי בכל הלשוניות הזמינות. O(n) … אבל n הוא קטן לכן סתם מסריח.
  • הצורה שבה הם מנהלים את ה־layout מאוד ייחודית. לא בטוח שאני מחבב אותה – כי אין אפשרות ליצור משהו ויזואלי (זה מרגיש כמו לכתוב HTML אבל בלי שמות תגיות). יש עורך גראפי – אבל לא ממש “עובד בשבילי”. קשה לתאר.
  • הפקד טקסט הוא… איטי בצורה חסרת שימוש. אם אני גולל עם הגלגלת של העכבר – אני רואה את הפקד מגיב אחרי חצי שנייה ועוד גולל.
  • אין מספיק קוד זמין ברשת ללמוד ממנו, ולכן לעשות דברים מורכבים זה לימוד איטי.
  • הקוד בחלקו הגדול כתוב ב־headers ומשתמש ב־templates בצורה כבדה – וזה מקשה מאוד על הבנה של הקוד, וכשיש לך בעיות קומפילציה… לך תבין מה הבעיה באמת.
  • התיעוד מפוזר. יש את הפרויקט הראשי, ויש עוד חלק מצוות הפיתוח שיש לו תיעוד משלו. אתה צריך לעבור בין השנייה.

לסיכום:

לטעמי אין לספרייה הזאת שימוש, אלא בפרויקט מאוד ספציפי. התצוגה היא מאוד איטית (שימו אובייקט חצי שקוף ברגע ופתאום התוכנה שאתם כותבים היא מאוד איטית). הפקדים בסיסים ואין באמת יכולת לעשות theming ספציפי. אין תמיכה ב־accesability (למשל הקראת טקסט עבור לקויי ראייה). ה־toolkit עצמו מאוד בסיסי (למשל אי אפשר לקבוע שלחלק מהכפתורים יהיו תמונות, או להצמיד לכפתור תפריט, או לשים כפתור בתוך toolbar).

אני שים את הקוד פה שכתבתי. אני כמעט בטוח שהקוד ייזנח. אני ממקבל pr אם מישהו רוצה.
https://github.com/elcuco/nana-ide

Share Button

ביי ביי WWW – ברוך הבא Gemini

לחלק מהאנשים נמאס מהווב, והחליטו לעשות לו ריבוט. כתבו פרוטוקול להעברת מידע חדש במקום HTTP (S) ותסדיר תצוגה חדש במקום HTML. הפרוייקט נקרא Gemini. הינה אתר הבית שלו בווב המיושנת: https://gemini.circumlunar.space/

יש שם הוראות התקנה לתוכנת “גלישה”, אני התקנתי משהו שהיה כתוב ב־go וזה נתן לי ממשק טקסטואלי. התקנה של שניות בודדת והתוכנה מגיבה מאוד מהר הפרוטוקול ממש.

הפרוייקט הזה מיותר ואין טעם להשקיע בו. הם מימשו מחדש את gopher (אני רק זכיתי לקרא עליו ולא השתמשתי בו אף פעם). הפרוייקט מנסה לפתור את בעיית העברת המידע וגם התצוגה. נניח, ואני לא בטוח בזה, ש־http לא מספיק טוב, אוקי. נניח שהפרוטוקול הטקטואלי שהם מציגים יותר טוב. שכבת התצוגה לטעמי מיותרת. יש פתרון יותר טוב בשטח שנקרא markdown שמספק את מה שהם רוצים.

פתרון יותר טוב לבעייה שהם מציגים הוא לגרום לדפדפנים להציג markdown בצורה native ואז לבנות אתרים שרק שולחים markdown. יש לנו שרתים טובים להעברת המידע, יש לנו עורכים טובים בשביל התוכן. אין טעם לעשות “עוד אחד”.

אין מה לראות – תמשיכו הלאה.

Share Button

המסע אל אנדרואיד – חודשיים עם /e/ – מה לא עובד – חלק 15

אני לא אוהב ביקורות של “הינה מכשיר, קיבלתי אותו לבדיקה היום”. אי אפשר ללמוד כלום מיום עבודה. אז הינה ביקורת אחרי חודשיים:

  • העורך החדש של וורדפרס ממש מעצבן. הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש על ידי זה שמציג לי עמוד לבן … מה הקטע? הרי גם ככה אתם מגבילים את איזור העריכה על “פיפס קטן באמצע המסך שלי”.. אז למה לא לשים שם את סרגילי העריכה שאני אדע מה לעשות? (לא קשור, אבל הייתי חייב להוציא מהמערכת)
  • ה־Launcher שמגיע כברירת מחדל הוא bliss. הוא פשוט מאוד, ומנסה להידמות לאפל. זה לא רע, אבל לא מצאתי בו דרך איך לשנות את הרקע. אז החלפתי אל Lawnchair. התקנתי את הגרסה מה־Google Play, כי הגרסה שב־F-Droid ישנה (אולי? זה לא ממש מובן לי).
  • אני תקוע עם שלוש חנויות שונות, וזה ממש מצב דפוק:
    • החנות ברירות המחדל של /e/ שנקראת “Apps”. היא טובה כי היא system application ולכן יכולה להתקין תוכנות בשקט (וגם לשדרג ברקע). אבל, התוכן שלה הוא נוצר ידנית על ידי הצוות ולכן לא הכל מוצג שם.
    • F-Droid, כי אני באמת סומך על החבר’ה האלו.
    • Aurora (מותקן מתוך FDroid), כדי להתקין דברים אחרים. מה גם, שבחנות המקורית אין תמיד את הגרסה האחרונה.
  • היומן המקורי שמותקן הוא fork של Etar, וזה בסדר. אבל, הוא לא כולל widget לשים בעמוד הראשי (אני משתמש בזה לדעת מה הלוז שלי להיום).
  • EBay, האפליקציה, מקריסה את microG ולכן לא שמישה כלל.
  • Out of milk לא רוצה להתחבר כלל לחשבון GMail שלי. בסוף הפעלתי עם חשבון חדש – עם המייל של /e/.
  • Netflix לא מצליחה לשדר אל ה־chromecast שיש לי בבית. אבל עובדת מצויין למעט זה (בניגוד למה שכתוב ברשת). התקנתי דרך Aurora Store.
  • התוכנה לניגון מוסיקה (Music שהיא פורק של eleven) אחרי פעם אחת של השמעת שיר, היא די נתקעת ולא משמיעה מוסיקה שוב. סוגר אותה בכוח ופותח – והיא עובדת שוב.
  • התוכנה לקבלת SMS היא פורק של QKSMS (זמינה ב־F-Droid וב־PlayStore). היא עובדת. אין תלונות.
  • יש דפדפן מובנה כאן. לא טרחתי איתו. המשכתי ישירות אל פיירפוקס. הוא עובד בצורה שקופה. מעיין שהוא מציג כברירת מחדל מנוע חיפוש שלהם – לא חקרתי מה זה).
  • בפוסט קודם כתבתי על יישומי GMail צד שלישי. בסוף עברתי חזרה אל Bluemail כי הוא מתחבר גם ליומנים של גוגל (רואים אותם דרך Etar שדיברתי עליו מקודם).
  • הפתעה נעימה (מאוד!) היא אפליקציית ניווט מובנית שנקראת Magic Earth. היא משתמשת באחורי הקלעים ב־OSM וזה המימוש הכי טוב שמצאתי למנוע הזה. היא זמינה לאפל (מוזר… מעכשיו זה זמין גם למחשבים!) וגם לאנדרואיד. התוכנה היא לא תוכנה חפשית, אבל למרות זאת אני ממליץ עליה.

לגולש ברוך שכתב פה הודעה בפוסט קודם:

אני לא יודע אם רק עכשיו התגובה שלך מוצגת באתר, אם כן, סליחה שלא אישרתי אותה. בכל מיקרה – כן, הכל עובד בצורה די שקופה. הודעות Whatsup לא תמיד מגיעות מיידית (לא הבנתי חוקיות, לפעמים זה באמת מגיע מיידית). אבל זה עובד לא רע למעט זה.

הבעייה שלי היא … המסביב. איך מגבים Whatsup. איך מוחקים/מאתרים מרחוק את המכשיר כשהוא נאבד. התמיכה ב־Chromecast היא חסרה לי. השלוש חנויות שאני נאלץ להתמודד איתן זה מעיק.

Share Button

המסע של אנדרואיד – הפצת אנדרואיד שונה – /e/ – חלק 14

כל מי שיחק עם הטלפון שלו מכיר את LineageOS. היא התחילה בשם CyanogenMOD על ידי משתמש ג’נטו לשעבר. הוא רצה לבנות מחדש את הסלולרי שלו – בדיוק כמו המחשב. אבל… אנדרואיד זה לא AOSP ולכן צריך להוסיף מלא תוספות של גוגל המוכרים אצלנו בתור gapps. וזה… מאוד קינייני והופך את הסלולרי למכונת מעקב של גוגל.

כשיש משהו סגור – תמיד יהיה מישהו שינסה לשכתב אותו בקוד פתוח, וזה מה ש-microG עשו. זה כמו wine אבל לאנדרואיד. יש דברים שלא עובדים אבל – הקוד קטן, צורך פחות זכרון וסוללה – ובנוסף – יש אפשרויות לשלוט בכמות המידע שנשלחת לגוגל ובגדול זה מונחה פרטיות. ההתקנה של זה יותר מסורבלת, כי צריך להוסיף טלאי ל-AOSP שיתמוך בזיוף של חתימות. יש כמה הפצות שתומכות בזה – אבל לא LineageOS. אני מניח שזה מבחינה פוליטית (לא לעצבן את גוגל) , אבל יש גם השלכות אמיתיות על אבטחה.

אני כבר כמה שנים מנסה להתקין רום כזה על המכשיר שלי, וכיום מצאתי הפצה חדשה של אנראויד בשם /e/ שכוללת אותו by-default (קישור למאמר וויקיפדיה שלהם כאן). היוצר של ההפצה הוא גאל דובאל (היוצר המקורי של מנדרייק -> מנדריבה). הוא רוצה להמשיך מה שעשה בדסקטופ – אל המכשירים הסלולרים. הוא מספק הפצה (פורק) של LineageOS והתקין עליו microG ועשה rebranding והטמעה של כמה תוכנות חופשיות אל תוך ההפצה. ההפצה היא מאוד opinionated אבל לדעתי היא עושה את זה בטוב טעם.

המכשיר בשימוש כמה שבועות, ולא ראיתי דברים רבים שחסרים. אבל יש… הינה רשימה:

  • שליחה של ווידאו אל Chromecast. לצערי, מכשירי הזרמה כאלו הפכו מצרך חשוב וגוגל דאגו שזה יהיה בכח בית (כל ממיר של יס או הוט כולל רכיב כזה). התוכנות רואות את הטלויזיה אבל לא מצליחות לשדר בפועל.
  • שימוש ב-Android Wear. יש לי שעון ישן שקניתי ביד2, ודווקא מרוצה (אני רוצה לכתוב על זה בעתיד). אבל גוגל חיברו את זה עמוק – עמוק. החיבור לא עובד כלל.
  • וואסטאפ… עובד מצויין. אבל, גיבויים הם מקומיים. הייתי שמח שהם יעלו אל NextCloud. עוד לא מצאתי איך להגדיר ספריית סנכרון שנייה.
  • קריאת ג’יימייל – האימייל הזה מחובר אח חצי עולם… אני לא אזרוק אותו לפח. כרגע משתמש ב-Spark שעובד לא רע. בדקתי גם את TypeApp או Bluemail (שתיהן אותה תוכנה, למרות שהשמות שונים). כל התוכנות הללו לא מצריכות חיבור של microg אל החשבון גוגל – זה טוב.
  • לא בדקתי את android auto, אבל בספק אם יעבוד כמו שצריך בצורה אנונימית. בארץ כבר מוכרים מכוניות עם תמיכה בזה – וזה ליגה.
  • בעייה עם יומנים – אם אני יוצר פגישה, אין לי אפשרות לשתף אותה מתוך ה-Nextcloud שלי. מצד שני – אם שולחים פגישה לג’ימייל שלי – אין לי מושג איך להציג את את אצלי, ללא חיבור אל microg. (וזה מה שבסופו של דבר ישבור אותי ו אני כחבר את המכשיר לחשבון גוגל שלי).

נכון לעכשיו – מבחינתי, המכשיר נשאר עם ה־ROM הזה, אבל אני חייב להודות, שהוא פשרה לעומת מכשיר שמריץ את התוכנה המלאה של אנדרואיד. אני אנסה להפעיל את החיבור למשתמש שלי בגוגל שם, להתקין תוכנות “מקוריות” ולנסות שוב. יש מלא דברים קטנים שבורים… אבל בתור משתמש קצה, אין לי בעייה לוותר עליהם. מזכיר לי הרצה של לינוקס באמצע שנות ה־2010, עם כמה יישומי wine. זה עובד, אבל עקום.

Share Button

אתר נשבר – ושוחזר מגיבוי ישן

לפני שבועיים האתר נשבר לגמרי. כאילו apt לא עבד, וכאשר נאלצתי להתקין מחדש את libc-bin כדי ש-ldconfig יעבוד פשוט מחקתי ושחזרתי מגיבוי.

לצערי – הגיבוי היה ישן, ואיבדתי חודשיים של תוכן (גם דברים אחרים שיש במחשב הזה נעלמו).

המלצה ישנה: תגבו ותאמתו את הגיבויים. אני מניח שיש לנו יותר זמן כעת.

Share Button